רק תמונה אחת... היידי וחנוש
לציון שנת ה-70, לתערוכה וירטואלית של ארכיונים ישראליים, נתבקשנו לבחור פריט אחד מתוך האוספים שלנו - הפריט הנבחר יכול להיות מכול סוג וחומר, בעל ערך היסטורי, לייצג חשיבה מקורית ולשקף לדעתנו את 70 שנות ישראל בהקשר של יישובנו.
אין מה להגיד, זו משימה לא פשוטה והבחירה הייתה קשה.
אותגרנו.
שוטטנו נבוכים בין התמונות של בן גוריון בטקס אבן הפינה בשנת 1952; הנפת דגלים (ישראל והדגל האדום של הפועלים...) של המחזור הראשון באותו הטקס; לקומנדקר של לווית הבנים אחרי מלחמת יום כיפור; לעובד השדה ששרד את התופת באירופה ואיבד את בנו במלחמה; ועד לתמונת כל הקיבוץ על המדרגות במרכז הקיבוץ ב-2012 כשהקיבוץ בן 60.
רצינו לשלב כמה אמירות ולא ליפול אל הבנאלי.
לאו דווקא ללכת על דגל ישראל וכובע טמבל, ולנסות לצאת מהמסגרת של תמונות שמייצגות קיבוצים - החצר הקיבוצית, חצר הגרוטאות, לינה משותפת, חדר האוכל, גיוסים וכו'.
ורצינו גם להיות אופטימיים (לפחות לא הפוך) ולחבר את הראייה הארכיונאית באותה תמונה.
ורצינו גם... שהתמונה תביע סיפור, ושלא נצטרך להסביר אותה.
כמעט התייאשנו.
אבל למזלנו עוד השקענו קצת זמן חשיבה, וסיעור מוחות.
שחזו…
אין מה להגיד, זו משימה לא פשוטה והבחירה הייתה קשה.
אותגרנו.
שוטטנו נבוכים בין התמונות של בן גוריון בטקס אבן הפינה בשנת 1952; הנפת דגלים (ישראל והדגל האדום של הפועלים...) של המחזור הראשון באותו הטקס; לקומנדקר של לווית הבנים אחרי מלחמת יום כיפור; לעובד השדה ששרד את התופת באירופה ואיבד את בנו במלחמה; ועד לתמונת כל הקיבוץ על המדרגות במרכז הקיבוץ ב-2012 כשהקיבוץ בן 60.
רצינו לשלב כמה אמירות ולא ליפול אל הבנאלי.
לאו דווקא ללכת על דגל ישראל וכובע טמבל, ולנסות לצאת מהמסגרת של תמונות שמייצגות קיבוצים - החצר הקיבוצית, חצר הגרוטאות, לינה משותפת, חדר האוכל, גיוסים וכו'.
ורצינו גם להיות אופטימיים (לפחות לא הפוך) ולחבר את הראייה הארכיונאית באותה תמונה.
ורצינו גם... שהתמונה תביע סיפור, ושלא נצטרך להסביר אותה.
כמעט התייאשנו.
אבל למזלנו עוד השקענו קצת זמן חשיבה, וסיעור מוחות.
שחזו…
