פוסטים

מציג פוסטים מתאריך אוקטובר, 2016

הכולבויניק זיכרונו לברכה

תמונה
מתי נעלם הכולבויניק מהנוף הקיבוצי?  ברור ששאלה זו הטרידה רבים מקוראינו, והדירה שינה מעיניהם... לקראת "מהפכה" בקיבוץ - לא עוד " כולבויניק" / רודה שחר בתוכנו 1974 מאז ימי בראשית של הקיבוץ, ועד היום – ויתרנו על דברים רבים שהונחו ביסודו. עכשיו נראה שהגיע הזמן לוותר על עוד ערך מקודש – והוא ה"כולבויניק". ראשיתו של כלי מפורסם זה בימים הרחוקים ההם, בהם אכלנו את כל המנות - דג, מרק, דייסות למיניהן- בצלחת פח אחת. – מי חשב אז שאי-פעם יגיע היום ונאכל בצלחות חרסינה: אחת למנה עיקרית, אחת למרק, צלחת למנה ראשונה וצלוחית ללפתן וספל? ואם הגענו לכך – הגיע הזמן שננהג כפי שנוהגים כל האוכלים בצלחות חרסינה. החלטנו לכן, כאמור, שלא להשתמש עוד בכולבויניקים, להוריד מעל השולחנות אותו " פח אשפה ציבורי", וזאת בעיקר בשל שתי סיבות: א) להקל על עובדי חדר האוכל. ב) ולא פחות חשוב – יהיה הרבה יותר נעים להסב לסעודה.  פינה נוסטלגית בחדר האוכל  הדבר אפשרי היום, כאשר יש מגשים ושתי צלחות בצהרים ובלילות שבת וחג. נעמיד בחדר הכלים עגלת אשפה נוספת וכל אחד יזרו

ראש השנה, שיר עם היסטוריה / רחל גליק (נחמני) ואנשי (נשות!) הזיכרונות

תמונה
    צילם שמאי מדיני הכל התחיל כשאדם הישראלי וטלי סופר ביקשו מידע/היסטוריה על השיר שילדי כיתה א' שרים בטקס ראש השנה. וכך כתבו אנשי (נשות) הזיכרונות במייל: רעיה מירון: השיר הוא עתיק יומין. בשנות השלושים של המאה שעברה, הקימה קבוצת יקים  קיבוץ בשכנות למושבה גדרה שקראו לו "שער הנגב". עדי נחמני, שהיה חבר בקיבוץ, כתב את השיר שם. לדעתי הוא נכתב לפתיחת שנת הלימודים לילדי כתה ג'. אולי אפילו הכתה של דבורה עמלי (וינט). בראשית שנות ה-40 עלתה הקבוצה לכפר סאלד. שם כבר הפך השיר להמנון של ילדי כתה א', וכך עבר עם הפילוג לכאן. הוא הושר תמיד בתחילת שנת הלימודים. מתי הפך להיות שיר ראש השנה בטקס? זאת איני יודעת . חנוש מורג: שיר שכתב עדי נחמני לילדי כיתה א' בשער הנגב. אני לא בטוחה מי היו הילדים הראשונים ששרו – נדמה לי שהכיתה של רחל נחמני בתו של עדי. המורה שמוזכרת בשיר המקורי היא שולמית, לימים שולמית גולן, שהובאה כמורה שכירה לילדי בית הספר הצעיר, כי הייתה דוברת עברית של ילידי הארץ, והיה חשוב שהילדים ישמעו הגייה נכונה... יפעת זילבר ויסמין רז: