רשומות

מציג פוסטים מתאריך דצמבר, 2014

על פוליס וישי אשד... / אריאל הרץ

תמונה
אז מה כותבים בבלוג של הארכיון? הנה דוגמא לפוסט שהועלה לפייסבוק על ידי אריאל הרץ ושבה את ליבי. במיוחד בגלל שהוא עוסק בחבר קיבוץ שנפטר - ישי אשד. איזה יופי של זכרון. אז הנה הסיפור מאחורי... בתחנת הרדיו "נותן ברוק" פירסמו את ההודעה הבאה: "נותן ברוק ואל על מטיסים אתכם להופעה המשותפת של סטינג ופול סימון! הפעם אנחנו מחלקים לכם חבילה זוגית מבית אל על להופעה משותפת של סטינג ופול סיימון באמסטרדם (22.3.15) הכוללת: טיסה + 3 לילות במלון + כרטיס כניסה זוגי להופעה. אז מה אתם צריכים לעשות בכדי לזכות בחבילה הזוגית?... יש לכם קצת יותר מ-24 שעות בכדי לשתף את התמונה הנ"ל (Share) ולספר לנו בשיתוף שלכם+בתגובה לפוסט כאן (כלומר לשרשר כאן בפוסט) מהו השיר האהוב עליכם של סטינג/פוליס ולמה דווקא בחרתם בו. התשובה הכי יצירתית/שנונה/מצחיקה/מקורית או בקיצור זו שעשתה לנו את זה תזכה אחד מכם בחבילה הנחשקת." והנה הפוסט של אריאל (מחזיקים לך אצבעות!): הפעם הראשונה ששמעתי את פוליס הייתה בכיתה ו'. ישי אשד ז"ל שהיה מדריך חינוכי שלי בקיבוץ בשנים האלו היה דמות של אח גדול בשבילי.

על חדר המוות ועל הנקודה / רבקה חן

תמונה
אחת מהמטרות שלנו בארכיון זה גם לשחזר ולהסביר ביטויים שכבר חלפו מהעולם. חנוש אמרה לי שרוב הביטויים הם בכלל מקורם בקיבוץ המאוחד. הנה לפניכם ביטוי שלפי רבקה חן התגבש כאן בקיבוץ במטבח חדר האוכל. חדר המוות בחדר המוות במטבח היו מרכזים את הכלים הגדולים והמלוכלכים והיו רוחצים עם סבון בידיים. בדרך כלל זו היתה עבודה של בחורים כי הכלים היו גדולים מאד והיה צריך להעבירם ממקום למקום. זה היה "מוות" לעבוד שם כי הכלים היו מטונפים, הריצפה היתה שלולית אחת גדולה, ובקיץ מיותר לציין שלא היה מזגן... הרחצה טינפה את כל הבגדים של הרוחץ. בחדר המוות עם סינור שעוונית מונח נוסף חשוב מההיסטוריה: הנקודה ככה קראנו לפני הפילוג לקיבוץ החדש המתוכנן ואחר כך הנבנה. לא ידוע מי התחיל עם המונח. בשלבים מאד ראשונים אספה את הילדים מרכזת החינוך החדשה של האיחוד - חנה נבון, ואמרה שעכשיו לקראת המעבר לנקודה אנחנו צריכים לדאוג שהיא תהיה יפה: לא זורקים אשפה, גם לא קליפות של תפוזים (הממתק היחידי שהיה לנו חופשי). אנחנו עמדנו במשימה... יענקלה הורוויץ לפני שהיה מזכיר היה נוהג בשנים מאוחרות יותר, כשעבר בקיבוץ,

נאמנות לבן גוריון או ימי הפילוג ה"עליזים".../ חגי דור

תמונה
ב1 לדצמבר 2014 מלאו 41 שנים לפטירתו של בן גוריון. הפילוג בין שתי הגבעות קשור כמובן ישירות לדוד בן גוריון, והוא אף נכח בטקס הנחת אבן הפינה של הקיבוץ ב-1952. אבל כדי לציין את התאריך בחרתי דווקא בסיפור קטן וחמוד של חגי דור  שנכתב בחוברת בר מצווה של כיתת רותם ב-1989: סיפורים מ"החיים" הימים, ימים שלאחר הפילוג בגבעת חיים מאוחד. אנחנו, ילדי כיתה ג', עדיין לא עברנו לנקודה החדשה. הורינו מנסים למנוע מאתנו ככל האפשר את טראומת הפילוג, אך אנחנו, בחושינו המחודדים, חשים את המתח, הכעס והרוגז שבין שני המחנות - האיחוד והמאוחד. בשלב מסוים הופרדו ילדי האיחוד מילדי המאוחד ופוזרו לבתי ילדים שונים. אנחנו שוכנו בבית ילדים, בקצהו של הדשא שליד בית התרבות. בסמוך היו בתי ילדים של כתות אחרות ושל ילדי הקבוץ המאוחד, אך אנחנו לא התערבנו ביניהם ונהגנו לשחק בנפרד. בימי הקיץ, אחרי ארוחת הצהריים והמקלחת היינו יוצאים לשחק בחצר בית הילדים עם תחתונים וגופיות, כמנהג הימים ההם. במפגשים הצפויים והבלתי צפויים עם ילדי חקבוץ חמאוחד נהגנו אנחנו להכריז בקול מתגרה: "יחי בן-גוריון", וילדי המאוחד, להבדי

ארכיון

הצג עוד