רשומות

מציג פוסטים מתאריך יולי, 2019

המפות של ילדותי / שרון רשב"ם פרופ

תמונה
מה שנמצא ברקע ילדותינו נטמע בתוכנו, מתממש בנו בהמשך חיינו, לפעמים מבלי שנעצור להבין.

מפות מדידה. אותם דפי פרגמנט שקופים, אלו שמצהיבים עם השנים, מתיישנים כפני הקרקע והמבנים המסומנים עליהן, בקווים דקיקים, עדינים. לפני שלוש שנים מצאתי ערימה של מפות מגולגלות בפינה של איזה חלל תל אביבי. לא היה בהן צורך, ולבקשתי קיבלתי כמות משמחת של מפות כאלו. לא היה לי מושג למה כל כך רציתי בהן, מה הן מייצגות בעבורי, אבל למדתי מזמן להיענות לדפיקות הלב שלי. תגובה פיזית מגיעה לפעמים הרבה קודם להבנה.

הנחתי את המפות בסטודיו בידיעה שזמנן עוד יגיע.
והוא אכן בא, ואיתו התובנה. אבי, עמוס, הוא אדריכל. בשנות ילדותי היו מסביבי הרבה מפות מדידה, מתוקף עבודתו במשרד התכנון והבנייה בגבעת חיים איחוד.
המפות הללו הן אבא שלי. הן שעות הצהריים, אז הייתי מגיעה למשרד שלו, סמוך לרפת ולנגריה, שם היה יושב עם אורי וולף, והמשרד מלא כולו במפות האלו ובענני עשן סיגריות וכוסות של קפה שחור. כמה טבעי ונעים לי לסייר בעפרון שלי על תוואי המבנים והסימונים שעל גבי המפות. וגם אם הן שייכות לעולמות אחרים, עירוניים, מה זה משנה? הרי זכר לא נותר מכפות …