רשומות

מציג פוסטים מתאריך מאי, 2018

איפה איפה הם, הצריפים ההם? / חנוש מורג 2018

תמונה
בעבודה השגרתית בארכיון יש גם מבצעים קצת יותר מיוחדים ומשמעותיים. באחד מהם אנו עוסקים כעת – סריקת כל הפלקטים שנעשו כאן במשך השנים. לא צריך להיות ידען גדול כדי לנחש שאת רובם עיצבה, קישטה וכתבה אגי ורדי. אין ספק שהיא מאלה שכתב ידם, במובן הרחב של המילה, יישאר כאן לדורות הבאים. פה ושם יש גם כישרונות נוספים, ותמיד מרגש לפגוש עיצוב מיוחד ויוצא דופן, ויש לא מעטים, כי הרי כישרונות לא היו חסרים כאן: ארנון, גדי, נילי, נגה ועוד...

ההתרגשות הזו גם מלווה לא פעם בתמיהה – מה, כאלו היינו? קצת פתטי לפגוש בתמימות שאפיינה את חיי הקיבוץ בשנים הראשונות שלו, אבל יש גם הרבה הערכה כשרואים כמה ערכיים ניסינו ורצינו להיות. חוגי למידה, ירח עיון, הרצאות על נושאים חובקי עולם – חברה סקרנית, יצירתית. ניכר שהיו כאן פעם אנשים שתחומי העניין שלהם היו מאד מגוונים. איפה היום ישב ציבור חברים לשמוע דברים מפי חבר כנסת (ברוך אזניה שהיה גם חבר קיבוץ) על הנעשה בארץ ובעולם בתחום הפוליטי והכלכלי? וכן, היו אנשים שרצו לשמוע ובאו בערב שבת, וישבו בחדר האוכל הישן כדי "לרכוש דעת". בין כל המגירות שהוצאנו לסריקה הייתה מגירה של מפו…

מלחמת השחרור בכפר סאלד - זכרונות בת תשע / רחל נחמני גליק 2018

תמונה
ב-29 בנובמבר 1947, יום אחרי שמלאו לי 9 - בצריף האטרניט הפיצפון של הורי, הצטופפו חברים רבים סביב רדיו ״פיליפס״ קטן שהיה היחיד שקלט גלים קצרים. הם האזינו לישיבת האו״ם בלייק סקסס, ניו יורק, שהיתה אמורה לחרוץ את גורל 'תכנית החלוקה של א"י' שפירושה הקמת מדינה יהודית.
הם עקבו אחר מניין הקולות אחד לאחד; וכשהתקבלה הצעת החלוקה, נשמו לרווחה והתרגשו מרוב שמחה (לא צהלו - הרי רובם היו ייקים!). האירוע חי בזכרוני, למרות שכלל איני בטוחה שהייתי נוכחת בו וסביר להניח שניכסתי לעצמי את סיפורי הורי. לא ידוע לי אם גם בכפר סאלד - כמו במקומות רבים בארץ - פרצו בריקוד הורה סוער לשמע החלטת האו״ם.


מה שכן ידוע לי הוא שהתכוננו בדאגה לבאות:
סלעים - שלא היה מהם מחסור בכפר סאלד - נערמו בחצי עיגול והיו לעמדות הגנה ממוקמות מסביב לקיבוץ. הקיבוץ כולו חולק לקטעי הגנה. המקלטים עדיין לא נבנו.


כעבור ששה שבועות, ב-9 בינואר 1948 הותקפה כפר סאלד ע״י הצבא הסורי; היישוב הראשון שהותקף ע״י צבא ערבי סדיר (עד אז היו התקפות של כפריים, וקרבות עם כנופיות).
הייתי בכיתה ד׳ ושעת-העבודה שלי הייתה בגן הילדים. בין שבע לשמונה בבוקר…