בפתח הדלת של הארכיון מצאנו לאחרונה ארגז קרטון ובו ספרים, פריטים שונים, ועוד חפצים שמהם הבנו מיד מי הניחה... המבט נפל על תמונה ממוסגרת באופן צנוע, ציור בגירי שעווה. סגנון הציור עורר בי "חשד" שהוא צויר על ידי גרטה יחיאלי ומתכולת הארגז שיערתי שהתמונה הייתה תלויה בביתם הצנוע של משפחת פולק במשך שנים רבות. זה היה קדימון קטן למה הביא אותי לכתוב על שתי חברות קיבוץ, שהתהלכו בשביליו לאורך שנים רבות, עוד מראשיתו במאוחד. וכך, באופן כל כך מקרי, חושף בפני קרטון צנוע סיפור של ידידות בין שתי נשים: רות פולק שהלכה לא מזמן לעולמה, וגרטה יחיאלי שנפטרה לפני שלושים שנים. כל אחת עולם ומלואו, והציור האינטימי הזה גורם לי לרצות לספר על כל אחת מהן, שתיהן צנועות בדרכן המיוחדת, אך כה שונות זו מזו. רציתי להשלים סיפור שלא הכרתי, מה הביא את גרטה לתת לרות ציור שלה. רות, אישה מופנמת, עדינה ונעימה. צעדה את דרכה בקיבוץ הרחק מאור הזרקורים. ביתם הצנוע של משפחת פולק, דוגמא לרוח המקום ששרתה כאן לאורך כל השנים. רות עצמה התרחקה כל השנים מאור הזרקורים, גם אם היו לא פעם קרובים אליה מאד, ולו
תגובות
פרסום תגובה