פוסטים

מציג פוסטים מתאריך יוני, 2020

תעלומה בגבעה / חנוש מורג

תמונה
בבטן המרתף של בית וינה היה מחסן תרבות מפואר שלאורך שנים טיפחו ושמרו עובדות הבית החל מאינה המיתולוגית, דרך אסתר ידיד, אורית ורפל, נחמה שגיא, עירית ברון והלאה והלאה, ביחד עם רכזות התרבות הרבות. שם, במרתף, שכנו כיסאות עץ מתקפלים ששימשו אותנו לכל אירועי התרבות - קונצרטים, מסיבות, בתי קפה קיציים ועוד. שמרנו עליהם, סימנו אותם, דאגנו כל שנה לקבל תקציב מיוחד כדי להוסיף ולחדש את המלאי, ספרנו אותם אחד לאחד אחרי כל אירוע.     קפה קיצי ברחבת בית וינה  יום אחד - יוק! הם אינם. לא פעם ולא פעמיים ניסיתי לשאול רכזות תרבות שהיו בתפקיד אחרי אם הן יודעות משהו, אבל, את התעלומה מתי ואיפה זה קרה לא פתרתי. היום, על יד הפח של המגדל הייתה מונחת ערימת כיסאות רקובים ובלים, חבל שאי אפשר לדובב אותם.

מכתב מרון ארזי לארכיון - שימור זיכרון זלפי, מנשיה

תמונה
גח"א (שטחים חקלאיים במזרח) יושבת על שני כפרים ערביים. האחד נקרא (נדמה לי) מנשיה והשני ידוע יותר נקרא זלפי (זלפא או זלפה). הראשון (מנשיה) היה בין המרכז-המסחרי וקופ"ח והאצטדיון (איפה שהיתה המכוורת של משה-דייג) לכיוון פרדס זלפי. היו שם טרסות והלכנו לקטוף שם סברסים. בתקופתי כילד - לא זוכר שם מבנים. השני - זלפי (בעיקר באזור הפרדסים של מהדרין) היה עוד בנוי חלקית בילדותנו. הלכנו לגבעה הרבה פעמים. גם שם היו סברסים (?), אבל היו פטריות ונרקיסים כלניות וחרציות. במשך הזמן האבנים משם נעלמו. אולי לגינון בישובים? היום אין יותר זכר. הענין הוא שגם במשק (אני האחרון שקורא לגח"א משק?) הולך ופוחת הדור ויש פחות אנשים שזוכרים את המקומות האלה. בארכיון אין כמעט איזכורים ובאוסף התמונות אין תמונות קשורות. אני חושב שאיכשהו יהיה מעניין וחשוב גם בשביל ההיסטוריה לאסוף חומר אפשרי ממי שעדיין זוכרים ולשמר אותו. אמא שלי פירסמה לפני כמה שנים בעלון את סיפור התפנות התושבים. שההגנה באו לגח"מ והתכוונו להפחיד את התושבים (ואולי להעמיס משם פרות?) אז אנשי ג"ח העסיקו אותם ונתנו להם גוד-טיים