מכתב מרון ארזי לארכיון - שימור זיכרון זלפי, מנשיה

גח"א (שטחים חקלאיים במזרח) יושבת על שני כפרים ערביים.

האחד נקרא (נדמה לי) מנשיה והשני ידוע יותר נקרא זלפי (זלפא או זלפה).

הראשון (מנשיה) היה בין המרכז-המסחרי וקופ"ח והאצטדיון (איפה שהיתה המכוורת של משה-דייג) לכיוון פרדס זלפי. היו שם טרסות והלכנו לקטוף שם סברסים. בתקופתי כילד - לא זוכר שם מבנים.

השני - זלפי (בעיקר באזור הפרדסים של מהדרין) היה עוד בנוי חלקית בילדותנו. הלכנו לגבעה הרבה פעמים. גם שם היו סברסים (?), אבל היו פטריות ונרקיסים כלניות וחרציות. במשך הזמן האבנים משם נעלמו. אולי לגינון בישובים? היום אין יותר זכר.

הענין הוא שגם במשק (אני האחרון שקורא לגח"א משק?) הולך ופוחת הדור ויש פחות אנשים שזוכרים את המקומות האלה.

בארכיון אין כמעט איזכורים ובאוסף התמונות אין תמונות קשורות.

אני חושב שאיכשהו יהיה מעניין וחשוב גם בשביל ההיסטוריה לאסוף חומר אפשרי ממי שעדיין זוכרים ולשמר אותו.

אמא שלי פירסמה לפני כמה שנים בעלון את סיפור התפנות התושבים. שההגנה באו לגח"מ והתכוונו להפחיד את התושבים (ואולי להעמיס משם פרות?) אז אנשי ג"ח העסיקו אותם ונתנו להם גוד-טיים (להגנה מחדרה) והחביאו להם את האוטו (מתחת חציר) ובינתיים גרי בר-שלום, שהיה אחראי ביטחון, הלך אל הערבים וסיפר להם שמתכוונים לגזול אותם ושכדאי שלא ישארו במקום. בבוקר הם לא היו.

עירית גלילי שאלה בווטס-אפ של הכיתה "קבוצת-דרור חוגגת 70": "תגידו, באיזה שלב שרידי זלפי נעלמו? עשיתי איזו עבודת בת מצווה עם מישהי ופתאום שמתי לב שאני לא יודעת."

עניתי לה: "שרידי זלפי - גם אני תהיתי ופרסמתי שאלה בפרסומים של גח"א. לא זוכר ממש תשובה. מ-ד-ה-י-ם שאתמול שוב חשבתי על זה.

היה שם חאן מרובע או בצורת "ח". מבנה שנמשך מסביב עם גג וקשתות ועמודים פונים אל החצר הפנימית. בזמנו חיפשתי צילומים וכמעט לא מצאתי. צריך שוב לבדוק וגם באתר "זוכרות" (כמדומני). לדעתי - שתי אפשרויות או שילוב בינהן:

1. לאט לאט כל האבנים נלקחו לנוי בקיבוצים ואצל פרטיים בסביבה.

2. "מהדרין" שכל השטח פרדסים שלהם (חוץ משטח זלפי של פרדס גח"א) יישרו את המבנה לטובת נטיעות. על-אף שדומני שלפני כמה שנים כשטיילתי בזלפי עדיין ראיתי את השטח של החאן עצמו, ללא המבנה אך חשוף וללא נטיעות.

חבר'ה שבקיבוץ - יכולים לספק מידע?

מצ"ב תמונה אווירית, לפי "זוכרות" (אתר/קבוצה לשימור הנכבה) זלפי (ח'רבת זלפה) נמצא בחלקה הבהירה, חץ אדום. בחלקה רואים כתמים כהים שהם, לדעתי, יסודות מבנים שהיו שם. לדעתי המיקום של החאן הוא בחלקה הלא-מעובדת שמתוחמת בריבוע צהוב לשם היו מגיעים הבדואים מדי שנה, או... בין הריבוע הצהוב והחץ האדום.


אשמח לשמוע את הזיכרונות, כדי לשמר את המידע בארכיון.

רון ארזי ron.arzi@gmail.com

מהארכיון:

פרדס - הדרך לזלפי מהפרדס לקיבוץ - ברקע עצי הפרדס הצעיר  

גחא מבט מזרחה, במרחק זלפי

גחא מבט מזרחה, במרחק זלפי

מחנון בזלפי  

תגובה של דן שגיא:

ברצוני לעדכן את הפרטים שמסרת בנוגע ל 2 הכפרים שישבו על האדמות עליהם הוקמה גחא.

הכפר הגדול מבין השניים היה מנשיה שישב במקום בו נמצא המרכז המסחרי לב הפרדס עד פאתי הרפת של המאוחד.

במרכז הכפר היה בית במוכתר שהיה בנוי מאבן בעוד ששאר בתי הכפר היו עשויים מחימר.

הכפר היה גדול יותר מה"כפר" זלפה.

אוכלוסיית 2 הכפרים היתה של אריסים שעיבדו את הקרקעות שבעליהן ישבו בעיר טול כרם ובכפרים בסביבתה.

היו עוד כמה אריסים שגרו בנפרד משני הכפרים. משפחה שגרה במקום של הבאר שלנו בצומת אליכין. משפחה שגרה מזרחית לעין החורש. משפחה שגרה על הגבעה מערבית למעפיל. אריסים נוספים ישבו לאורך כביש 4 בין צומת הרואה לצומת העוגן.

עד היום נמצאת אחת המשפחות במושב גאולי תימן. כל התושבים/האריסים עזבו את בתיהם למחרת הכרזת האו"ם על החלוקה בסוף נובמבר 1947.

תושבי מנשיה קיבלו את מרבית מי השתיה מנקודת ברזים שנמצאה ליד הגדר הצפונית של הקבוץ במקום בו הייתה עמדה. מזרחית לאורך הגדר היה שער הכניסה לקבוץ.

בשנת 1949 החליטה קק"ל לנטוע יער של עצי אורן ואקליפטוס על שטחי כפר מנשיה ולחלק את האדמות לצרכי חקלאות של ישובים כמו בית חרות, חיבת ציון ועוד.

בשנת 1952 אחרי הפילוג, והקמת גח"א במקום היער שניטע על השטחים שעובדו ע"י האריסים הערבים, חולקו כל האדמות בין ישובי האזור וחברת מהדרין.

נ.ב

על בריחת תושביו הערבים של עמק חפר יש והיו גרסאות שונות שנמסרו במשך השנים. למיטב ידיעתי אין מסמכים כתובים על אותה בריחה.


תגובות

  1. לפי דעתי ,השטח הלא מעובד, בו ציינת,היה החאן, בזלפי, הוא היום שמורת סחלבים מסוג שפתנים וסחלב קדוש, האם מישהו מכיר?

    השבמחק

פרסום תגובה

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

סיפורה של תמונה / חנוש מורג

חלוצי גבעת חיים רוחצים בים / כתב: פ.ש

דותן / יזהר אסטליין

בצל הקורונה

הנוי שלי / נורית וולף

שתפו איתנו זכרונות!

תעלומה בגבעה / חנוש מורג