רשומות

מציג פוסטים מתאריך נובמבר, 2018

אוצר בארכיון (שנת 1947) / חנוש מורג

תמונה
כשמוצאים אוצר בארכיון, היו בטוחים שלא מדובר במשהו בעל שווי כספי. אוצר ארכיוני יש לו משמעות נוסטלגית, והאמת שאפילו מעבר לכך – היסטורית.
אז הנה לכם אוצר – מחברת כיתה ג' של התלמיד דן שינדלר (היום שגיא).



חישוב קצר מלמד אותנו שהשנה היא שנת 1947. מחנכת הכיתה היא יפה, מורה נערצת על כל תלמידי אותה כיתה, שהם בני מחזור ג'. בכיתה זו במאוחד היו למשל - רביבה כץ לימים שמיר, אבנר רוזנברג, מורדי מורג, אורי יערי, עופרה בלאו, וכל זה בטרם היה הפילוג ובטרם הגיעו ילדי כפר סאלד לכיתה.


על משקל השיר בהגדה 'דיינו' הייתי כותבת כך: אילו הייתה זו רק מחברת סתמית של שנת 1947 - דיינו אילו הייתה זו רק מחברת "נושא" (מקצוע בעל חשיבות רבה בשנים הללו) - דיינו

אילו היו בה רק דברים של תלמיד המספר על תפקיד המטפלת– דיינו


אילו היו בה רק תיאורים מביקור בבית חרושת 'גת' – דיינו

סיפורי חיים / חנוש מורג, היידי עפרון

תמונה
אחד הנושאים החשובים שהארכיון עוסק בהם הוא תיעוד קורות חיים של החברים. בזכות הסיפורים הללו נפרשים בפנינו מצד אחד – סיפורים מרתקים של הקיבוץ ומצד שני - סיפורי האנשים. התחלת התיעוד היתה למעשה בשנים מאוחרות יחסית – סוף שנות ה-70, מאחר והארכיון עדיין לא היה ממוסד. פינדה שפע התחיל בזה שראיין מעט אנשים בטייפ אבל החומר לצערנו לא תומלל בצורה מסודרת. זאבה ליבני שהייתה ארכיונאית, יזמה מדי פעם שיחות פתוחות עם חברים על נושאים שונים (כמו הפלמ"ח). בהמשך, בתחילת שנות ה-80, הקימה דינה שפריר את הארכיון המסודר של הקיבוץ, כשנחנך בנין המנהלה. מאותה התקופה שמורות בארכיון קלטות אודיו (קסטות) המכילות שעות רבות של שיחות/ראיונות. היא גם דאגה לתמלל אותן. בעת ההיא רבים מהחברים כבר היו מבוגרים, ולכן היה צורך בתגבור הכוחות. לאה הישראלי נרתמה למלאכה ועשתה זאת במסירות רבה. את החומרים המוקלטים פענחה והקלידה סימה שרי, וכך נוצר רצף של סיפורי חיים של רבים מהחברים. את העבודה החשובה הזו ממשיכה עד היום בעיקר חנוש (היא עושה זאת בהנאה רבה...). האנשים שהיום אנחנו מראיינים אותם, כולם בעלי רקע די דומה, ילידי קיבוץ, בני משק, ו…