פוסטים

מציג פוסטים מתאריך מרץ, 2020

שתפו איתנו זכרונות!

תמונה
הקהילה שלנו היום עוברת שינוי שגרה קיצוני.
ילדים, הורים, מבוגרים ספונים בבתיהם כמו כל עם ישראל בניסיון למגר ולהתמגן מוירוס הקורונה. אך מסתבר שבמהלך ההיסטוריה יש בקהילה שלנו לא מעט שחוו בעבר משבר לאומי וגם קיבוצי שהשפיע על כל אחד ואחד. אנו מזמינים אותכם לשתף בזיכרונות מימי תקופת הצנע, מלחמות, ואפילו מתקופת המצור.

מה אתם זוכרים? איך הסתדרתם? איך הרגשתם? נשמח לקבל מכם השראה. מזומנים לשלוח זכרונות לחנוש או היידי בווטסאפ או במייל, או בתגובה לפוסט בפייסבוק. או גם כאן כתגובה. (ותודה לשירי הדר על ההשתתפות).



איזולציה - חנוש מורג
בראשית שנות החמישים סקרלטינה נחשבה למחלה קשה, מדבקת, כזו שאם חלית בה אחת דינך - איזולציה.  קיבלתי חום גבוה מאד. כנראה שגם הייתה פריחה כלשהי, כי הדיאגנוזה אמרה: סקרלטינה.  הייתי הילדה הראשונה שאובחנה כחולת סקרלטינה בקיבוץ. לפני היו ילד או שניים חולים מאד, אבל גזר הדין נפל עלי. והמסקנה - איזולציה.  הוכנסתי לבדי לחדר בצריף הסמוך לצריף האיזולטור, כדי שלא אדביק את יתר החולים ששכבו באיזולטור.  הבידוד שלי מכולם לווה בהרבה תפנוקים. הוצמדה לי מטפלת נפרדת - קלר ברנע, שהרעיפה עלי א…

בצל הקורונה

תמונה
מתוך מילון המונחים של גח"א  איזולטור – המבנה שבו היו חדרי חולים למבוגרים וילדים. האחראית הבלעדית לאורך השנים הייתה סוניה נטע בפיקוחן של ברטל ויקטור וג'ני נחמני.

גילגולו של איזולטור: בתחילת הדרך בצריף הכחול (שהיה מאוחר יותר חדר ריכוז חינוך, וסטודיו של אגי ורדי) והיום עומד במקום בית משפחת זעירא.  אחר כך הוא עבר למה  שהיום - נווה נועם (עם כמה שיפוצים בדרך).

בבתוככינו פברואר 1955 נכתב:
הושלמו חדרי-חולים והועברו לייעודם. מעתה אנו מבקשים להשתמש במונח הנכון ולא ב"איזולטור"...



כתבה שרון רשב"ם פרופ 2020

בחיים אחרים, רחוקים מאוד, כשהיינו נפלטים ממערכת החיים התקינה בגלל מחלה, היינו נלקחים על ידי המטפלת למרפאה, שם היתה האחות מודדת לנו חום ואם השכלנו לשמור אותו גבוה (למשל הגנבת לגימה מכוס תה לוהטת שתשכנע את הכספית במדחום לזנק אל הקצה), מבטה חמור הסבר וטון נמוך של שיחה היו מפנים את המטפלת ואותנו אל האיזולטור הנכסף.

ההליכה לשם היתה קצרה אבל אלו היו דקות של אושר גדול. היינו נכנסים אל המבנה הנקי, הלבן, שם היינו מתקבלים בכבוד הראוי על יד ברטל האגדית. במבטא ייקי כבד היא היתה מתעניינת…

רישמו ביומן - מפגש ב-9.3.20

‏27/02/2020
ביום שני .9.3 בשעה 18.00 בסביום תתקיים סדנה בהנחיה מקצועית - כיצד להעלות זיכרון אבוד או סיפור אישי נשכח. אנחנו מזמינות חברים מכל גיל - בואו ונתחיל לאסוף סיפורי מקום אישיים. יש לנו אוצר, בואו נתחלק בו!
"לאסוף סיפורים בחצר" - כך קראנו למפגש עם שלי מאתר טרסה – Tarasa - אתר פתוח לכל, שמאגד בתוכו סיפורים של אוכלוסיות שונות בארץ מתקופות מלפני קום המדינה ועד ימינו. שלי תנחה אותנו במפגש איך להעלות זיכרון אבוד, איך לספר סיפור אישי נשכח, ואיך לכתוב זיכרון מעורפל אך משמעותי. הסיפורים הקטנים שלנו הם הסיפורים הגדולים באמת, הם אלו שמספרים את הסיפור של המקום שלנו, את הסיפור של הארץ שלנו. אנחנו בארכיון, אוספות במשך שנים את סיפורי החיים של החברים, חשבנו שזו עוד דרך נכונה הפותחת לנו צוהר לזיכרון האישי שלנו ומרחיבה את מאגר הסיפורים האישיים והמקומיים שלנו. אנחנו מזמינות חברים, מכל הגילים, בואו ונתחיל לאסוף את סיפורי מקום, כל אחד ואחת מן הסיפור האישי הקטן שלו. יש לנו אוצר, בואו נהתחלק בו. להתראות, היידי וחנוש נתראה ביום שני, 9.3, בשעה 18.00 בסביום