רשומות

מציג פוסטים מתאריך מרץ, 2018

עבדים היינו עתה בני חורין, על החירות

לכבוד חג החירות שוחחנו עם נחמיה גינזבורג על מושג החירות כפי שהוא רואה אותו. (רשמה שוש) אפריל 1986 בתוכנו
הערת הארכיון - נחמיה, אביה של חנהל'ה פרנקל (אישתו של אבי פרנקל)
העניין המרכזי בחג הפסח הוא עניין יציאת מצרים. זהו עניין בעל חשיבות רבה לא רק לגבי פסח. הנה - בראשונה שבעשרת הדיברות, בספר שמות, אלוהים מציג עצמו ואומר: "אנכי ה' אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים". כבר ר' יהודה הלוי שאל את ר' אבן עזרא מדוע מציג אלוהים דווקא באופן כזה את עצמו, מדוע אין הוא מציג עצמו כיוצר האדם והעולם. ועל כך אני כשלעצמי עונה לעצמי, כי עניין היוצר עולם ואדם הינו בלתי רלבנטי לכאן. אלוהים מדגיש שאתה, החי בהוויה אנושית-חברתית מסוימת, הגעת לכך מפני שהמיוחד בך הוא שאתה מסוגל לצאת את מצרים, ושאבות אבותיך באמת עשו זאת. בעלי חיים אינם יכולים לעשות זאת ולכן זהו מותר האדם. זו הסיבה שאנו קוראים לפסח חג החירות.
חופש הוא חופש מכבלים, מהתחייבות, חירות פירושה בעצם היציאה ממצרים אל הר סיני - הליכה לקבל התחייבות. החירות היא תמיד הליכה בכיוון של קבלת אחריות, למשל, שצ'רנסקי ברוסיה: בגלל התחיי…

דף מעזבונה של סימה שרי / חנוש מורג

תמונה
סימה הלכה לעולמה, היא איננה. צריך להגיד זאת שוב ושוב כדי להפנים.
היא הייתה דמות כה מיוחדת, כה חיננית, אחרת מכל האנשים שליוו אותנו בילדותנו. כשהגיעה לכפר סאלד כבשה את ליבות הילדים והחברים גם יחד. לא קשה להסביר – בת הארץ, פלמ"חניקית, פיקנטית זו המילה.
אני חושבת שלא רק אנחנו אהבנו אותה, אף היא אהבה אותנו. אהבה את החיים בקיבוץ על אנשיו וילדיו. במשך שנים רבות היו לה חיבורים רבים – לילדים שחינכה, להוריהם, לאנשים שעבדה איתם. רצתה להיות מעורבת, תמיד. היא הייתה מאלו שרוצים, ויודעים גם איך, להשפיע ולהטביע את חותמם.

כשנפטרה וביתה נארז על ידי ילדיה, קיוויתי שחומרים רבים ומעניינים יגיעו אלינו, לארכיון. סימה הייתה מאלו שמכינים את עצמם לקראת הפרידה. את אשר רצתה להשאיר אחריה ארגנה וכתבה מראש, הייתה מודעת מאד לחומר שיישאר, לסגנון ולניסוח. את סיפור חייה כתבה במשך שנים רבות. התוצאה מוכרת ויפה – "עד כה". ספר מרתק, החופן בתוכו את כל תחנות חייה, כולל התקופה הכפר סאלדית וכמובן חייה כאן, בגבעת חיים. בשנים האחרונות ממש, כשלא עמד לה כוחה לשבת ליד המחשב, ביקשה את עזרתנו בארגון מחדש של רשימותיה ה…

אלכסנדר על שום מה?

תמונה
העביר לארכיון רון ארזי: "כתב והאיר את עיני ידידי ירון בן-עמי".


הנה באה שבת, זמן שבח_הארץ
יצא ככה שדיברתי באיזו הרצאה באחת המכינות על נחל אלכסנדר.
"אתם יודעים על שם מי הוא?" שאלתי.
"ברור. על שם אלכסנדר ינאי," הם ענו.
"לא," אמרתי, "הוא על שם איסקנדר, יצואן האבטיחים."
"אבל אמרו לנו!" הם טענו בתוקף.
אפילו התקשרנו בו במקום למי שאמר להם, והוא אמנם הכיר את גרסת איסקנדר, אבל שם אותה במישור אחד עם אלכסנדר ינאי. כך גם כתובות הגרסאות בויקיפדיה ובמקומות אחרים.
שוחחנו קצת על העניין, וסיכמנו (שיעור הסטוריה או לא?) שהדבר הראשון שצריך לבדוק כדי להכריע בשאלה, הוא ממתי בדיוק קוראים לנחל "אלכסנדר" (שזה אחלה שם לנחל, תודו. הייתי שמח גם לנחלי הרולד, פרידריך, יחזקאל ופרנסואה).
אז הלכתי ובדקתי.
דבר ראשון – פניתי למפת הפלסטיין אקספלוריישן פאנד, המפה המפורטת הראשונה של הארץ, משנת 1880. צילום מצב של הארץ, חצי דקה לפני הציונות. שם כבר מכונה הנחל "נהר איסקנדרון".
הלאה. פניתי לכתביו של ויקטור גרן, סייר צרפתי שערך בארץ כמה וכמה מסעות,…