אלכסנדר על שום מה?
העביר לארכיון רון ארזי: "כתב והאיר את עיני ידידי ירון בן-עמי".
הנה באה שבת, זמן שבח_הארץ
יצא ככה שדיברתי באיזו הרצאה באחת המכינות על נחל אלכסנדר.
"אתם יודעים על שם מי הוא?" שאלתי.
"ברור. על שם אלכסנדר ינאי," הם ענו.
"לא," אמרתי, "הוא על שם איסקנדר, יצואן האבטיחים."
"אבל אמרו לנו!" הם טענו בתוקף.
אפילו התקשרנו בו במקום למי שאמר להם, והוא אמנם הכיר את גרסת איסקנדר, אבל שם אותה במישור אחד עם אלכסנדר ינאי. כך גם כתובות הגרסאות בויקיפדיה ובמקומות אחרים.
שוחחנו קצת על העניין, וסיכמנו (שיעור הסטוריה או לא?) שהדבר הראשון שצריך לבדוק כדי להכריע בשאלה, הוא ממתי בדיוק קוראים לנחל "אלכסנדר" (שזה אחלה שם לנחל, תודו. הייתי שמח גם לנחלי הרולד, פרידריך, יחזקאל ופרנסואה).
אז הלכתי ובדקתי.
דבר ראשון – פניתי למפת הפלסטיין אקספלוריישן פאנד, המפה המפורטת הראשונה של הארץ, משנת 1880. צילום מצב של הארץ, חצי דקה לפני הציונות. שם כבר מכונה הנחל "נהר איסקנדרון".
הלאה. פניתי לכתביו של ויקטור גרן, סייר צרפתי שערך בארץ כמה וכמה מסעות, והעלה אותם על הכתב בפירוט מדהים ("הלכנו עוד חצי שעה, הגענו לגבעה קטנה. בכפר הסמוך מספרים עליה ש...") וכן הלאה. הצטרפתי אליו כשיצא דרומה מקיסריה בשנת 1863, 17 שנה לפני מפת ה-PEF. שמחתי לראות שהוא מציין את מינת אבו-זאבורה – מעגן הקרוי על שם משפחתו של איסקנדר, יצואן האבטיחים, ושממנו שילח איסקנדר את אבטיחיו לחופי הארצות הסמוכות. מינת אבו-זאבורה עדיין משמש כמעגן – היום קוראים לו מכמורת.
מקץ עוד שתי תחנות או משהו כזה, הגיע גרן אל "נהר אבו-זאבורה" – הוא נחל אלכסנדר של ימינו. הוא מציין שהמקומיים גם קוראים לו נהר אלקאסאב, וגם מציין שהוא – גרן – נהג לחשוב שזהו נחל הקנה מספר יהושע, אבל שהוא חוזר בו מן ההשערה הזו.
זה העלה בי רעיון – אם התיאוריה לגבי נחל הקנה לא הייתה רק נחלתו של גרן, אולי כותב על כך גם הגיאוגרף העברי הראשון של הארץ בעת החדשה, יהוסף שוורץ, שהיה עסוק מאד בנסיון לזהות אתרים מקראיים. אם הוא יזכיר את הנחל, סברתי, ואם אמנם הייתה מסורת הקושרת את הנחל באלכסנדר ינאי (שהיה, ככלות הכל, יהודי), אולי הוא יזכיר את המסורת.
יהוסף שוורץ אכן מזכיר את הנחל ומזהה אותו כנחל הקנה. גם הוא מציין ששמו בפי תושבי הארץ הערבים הוא נהר אלקאסאב, ואף מציין שמוצאו במעיין ליד שכם, שאף שמו עין אלקאסאב. אף מילה על אלכסנדר ינאי.
עם המידע הזה חזרתי למפת PEF, איתרתי ליד שכם את עין אלקאסאב, ועם האצבע עקבתי אחרי הנחל היוצא ממנו, עד שהתחבר לחוף – אכן, זהו נחל אלכסנדר (או בשמו המלא: מערכת נחל שכם-נחל אלכסנדר).
ובכן, אלה המסקנות בינתיים: לנחל לא קוראים על שם אלכסנדר ינאי. קראו לו נהר אלקאסאב בחלק היורד משכם, ונהר אבו-זאבורה בחלקו המערבי, על שם המשפחה ששלטה שם על השטת יבול האבטיחים לאורך הנהר ויצואם מן המעגן הסמוך. רק כשעלה לגדולה בן המשפחה, איסקנדר, בשלהי המאה ה-19, החליף שמו הפרטי את שם משפחתו כאמצעי לזיהוי הנחל. ובשם זה – נחל איסקנדרון – מצאו אותו הציונים בבואם הנה. מתוך רגשת לבם למצוא לכל מקום בארץ שיוך לעבר יהודי, זיהה מישהו מהם בטעות את נחל איסקנדרון (הגרסה הערבית של אלכסנדר) עם האלכסנדר היהודי הכי מפורסם בתולדות הארץ, שנלחם כחמישה עשר קילומטרים צפונה משם, בסביבות דור. מי בדיוק עשה את הזיהוי הזה? כנראה בנימין מזר, איש עתיר זכויות בתולדות ידיעת הארץ, אבל לא חף מטעויות. מכל מקום, זמן לא רב אחר כך הוקם ליד שפך הנחל מושב, ונקרא בית ינאי – על שם אלכסנדר ינאי, שעל שמו לא קרוי הנחל... וכך התקבעה הטעות.
את לבי הסיפור הארוך והנפתל הזה מחמם:
- אשרי הארץ שמעוררת כל כך הרבה עניין, עד שצרפתים, יהודים (וערבים, אנגלים, אמריקאים, רוסים וכו' וכו') - כאלה היושבים בה וכאלה המבקרים בה, ואפילו כאלה שמתענייניםבה רק מרחוק) מבקשים להבין את אתריה ומקומותיה ואת קישוריה ההסטוריים.
- אשרי הארץ המנציחה מוכרי אבטיחים – ולו גם במחיר אי-הבנה עם דמות אחרת לגמרי, מלפני אלפי שנים.
- אשרי הארץ שנחליה מסוגלים לעורר כל כך הרבה אמוציות.
- אשרי הארץ שבשם העתיד, מתערבבים בה העבר וההווה. יש קטע בקונטקסט.
שבת שלום.
בא לכם לקרוא עוד כתבות? הנה בדיוק כאן
הנה באה שבת, זמן שבח_הארץ
יצא ככה שדיברתי באיזו הרצאה באחת המכינות על נחל אלכסנדר.
"אתם יודעים על שם מי הוא?" שאלתי.
"ברור. על שם אלכסנדר ינאי," הם ענו.
"לא," אמרתי, "הוא על שם איסקנדר, יצואן האבטיחים."
"אבל אמרו לנו!" הם טענו בתוקף.
אפילו התקשרנו בו במקום למי שאמר להם, והוא אמנם הכיר את גרסת איסקנדר, אבל שם אותה במישור אחד עם אלכסנדר ינאי. כך גם כתובות הגרסאות בויקיפדיה ובמקומות אחרים.
שוחחנו קצת על העניין, וסיכמנו (שיעור הסטוריה או לא?) שהדבר הראשון שצריך לבדוק כדי להכריע בשאלה, הוא ממתי בדיוק קוראים לנחל "אלכסנדר" (שזה אחלה שם לנחל, תודו. הייתי שמח גם לנחלי הרולד, פרידריך, יחזקאל ופרנסואה).
אז הלכתי ובדקתי.
דבר ראשון – פניתי למפת הפלסטיין אקספלוריישן פאנד, המפה המפורטת הראשונה של הארץ, משנת 1880. צילום מצב של הארץ, חצי דקה לפני הציונות. שם כבר מכונה הנחל "נהר איסקנדרון".
הלאה. פניתי לכתביו של ויקטור גרן, סייר צרפתי שערך בארץ כמה וכמה מסעות, והעלה אותם על הכתב בפירוט מדהים ("הלכנו עוד חצי שעה, הגענו לגבעה קטנה. בכפר הסמוך מספרים עליה ש...") וכן הלאה. הצטרפתי אליו כשיצא דרומה מקיסריה בשנת 1863, 17 שנה לפני מפת ה-PEF. שמחתי לראות שהוא מציין את מינת אבו-זאבורה – מעגן הקרוי על שם משפחתו של איסקנדר, יצואן האבטיחים, ושממנו שילח איסקנדר את אבטיחיו לחופי הארצות הסמוכות. מינת אבו-זאבורה עדיין משמש כמעגן – היום קוראים לו מכמורת.
מקץ עוד שתי תחנות או משהו כזה, הגיע גרן אל "נהר אבו-זאבורה" – הוא נחל אלכסנדר של ימינו. הוא מציין שהמקומיים גם קוראים לו נהר אלקאסאב, וגם מציין שהוא – גרן – נהג לחשוב שזהו נחל הקנה מספר יהושע, אבל שהוא חוזר בו מן ההשערה הזו.
זה העלה בי רעיון – אם התיאוריה לגבי נחל הקנה לא הייתה רק נחלתו של גרן, אולי כותב על כך גם הגיאוגרף העברי הראשון של הארץ בעת החדשה, יהוסף שוורץ, שהיה עסוק מאד בנסיון לזהות אתרים מקראיים. אם הוא יזכיר את הנחל, סברתי, ואם אמנם הייתה מסורת הקושרת את הנחל באלכסנדר ינאי (שהיה, ככלות הכל, יהודי), אולי הוא יזכיר את המסורת.
יהוסף שוורץ אכן מזכיר את הנחל ומזהה אותו כנחל הקנה. גם הוא מציין ששמו בפי תושבי הארץ הערבים הוא נהר אלקאסאב, ואף מציין שמוצאו במעיין ליד שכם, שאף שמו עין אלקאסאב. אף מילה על אלכסנדר ינאי.
עם המידע הזה חזרתי למפת PEF, איתרתי ליד שכם את עין אלקאסאב, ועם האצבע עקבתי אחרי הנחל היוצא ממנו, עד שהתחבר לחוף – אכן, זהו נחל אלכסנדר (או בשמו המלא: מערכת נחל שכם-נחל אלכסנדר).
ובכן, אלה המסקנות בינתיים: לנחל לא קוראים על שם אלכסנדר ינאי. קראו לו נהר אלקאסאב בחלק היורד משכם, ונהר אבו-זאבורה בחלקו המערבי, על שם המשפחה ששלטה שם על השטת יבול האבטיחים לאורך הנהר ויצואם מן המעגן הסמוך. רק כשעלה לגדולה בן המשפחה, איסקנדר, בשלהי המאה ה-19, החליף שמו הפרטי את שם משפחתו כאמצעי לזיהוי הנחל. ובשם זה – נחל איסקנדרון – מצאו אותו הציונים בבואם הנה. מתוך רגשת לבם למצוא לכל מקום בארץ שיוך לעבר יהודי, זיהה מישהו מהם בטעות את נחל איסקנדרון (הגרסה הערבית של אלכסנדר) עם האלכסנדר היהודי הכי מפורסם בתולדות הארץ, שנלחם כחמישה עשר קילומטרים צפונה משם, בסביבות דור. מי בדיוק עשה את הזיהוי הזה? כנראה בנימין מזר, איש עתיר זכויות בתולדות ידיעת הארץ, אבל לא חף מטעויות. מכל מקום, זמן לא רב אחר כך הוקם ליד שפך הנחל מושב, ונקרא בית ינאי – על שם אלכסנדר ינאי, שעל שמו לא קרוי הנחל... וכך התקבעה הטעות.
את לבי הסיפור הארוך והנפתל הזה מחמם:
- אשרי הארץ שמעוררת כל כך הרבה עניין, עד שצרפתים, יהודים (וערבים, אנגלים, אמריקאים, רוסים וכו' וכו') - כאלה היושבים בה וכאלה המבקרים בה, ואפילו כאלה שמתענייניםבה רק מרחוק) מבקשים להבין את אתריה ומקומותיה ואת קישוריה ההסטוריים.
- אשרי הארץ המנציחה מוכרי אבטיחים – ולו גם במחיר אי-הבנה עם דמות אחרת לגמרי, מלפני אלפי שנים.
- אשרי הארץ שנחליה מסוגלים לעורר כל כך הרבה אמוציות.
- אשרי הארץ שבשם העתיד, מתערבבים בה העבר וההווה. יש קטע בקונטקסט.
שבת שלום.
בא לכם לקרוא עוד כתבות? הנה בדיוק כאן
.jpeg)
כמה, כמה כמה מידע על נקודה אחת קטנה. תודה על השיתוף והמידע
השבמחק