רשומות

מציג פוסטים מתאריך ספטמבר, 2015

האיזון המתבקש בארכיון היישובי / יובל דניאלי - אוצר ארכיון השומר הצעיר.

תמונה
מתוך עיתון "מה נשמע" ספטמבר 2015  בתוספת תמונות מגבעת חיים איחוד והסביבה יש אמת רבה באמרה: רצונך לדעת שלומו של ישוב, לך אל הארכיון המקומי. ישוב היודע להתייחס בכבוד ובמקצועיות אל עברו סביר להניח שגם ההווה שלו מסודר. כדי להביא את תושבי הישוב אל הארכיון כדי ללמוד באמצעותו על עברו של המקום, עליו להיות אטרקטיבי, מושך, מעניין, ידידותי ומסביר פנים. כלל ראשון בבניית ארכיון מזמין הוא דמותו של הארכיונאי, אך בכך אין די. אנסה להציע מתווה המשלב בתוכו שלושה תחומים שהשילוב ביניהם יש בידו לממש צרכים ארכיונים ישובים אם יתר אטרקטיביות. ארכיון יישובי מספר את סיפור המקום בשני אמצעים בסיסיים; איסוף ושימור של מסמכים טקסטואליים, מילה כתובה, ובאמצעות דימויים חזותיים (תצלומים, חומרי וידיאו,  ציורים, מודעות מאוירות, קישוטים וחפצים) . בארכיונים רבים נעדר האיזון המתבקש בין החומרים הטקסטואליים לדימויים החזותיים. המשקל נוטה לרוב לטובת המילה הכתובה. תערוכה בגלריה, אגי ורדי אני מציע מתווה שבא לסגור את הפער בין התחומים ולתת לדימוי החזותי את הכבוד והמקום הראוי לו כשווה ערך לתמליל, מתוך הנח

זכרון קטן מיום כיפור / שרון רשב"ם פרופ

תמונה
פינה בדרך//שמן על בד//110x110//2009 יום כיפור תמיד זכור לי כיום חם. כזה שמשתדל להוסיף עוד תענית קטנה לאלו שמאתגרות את מי שכבר צם ממילא. בבוקר היינו קמים ורצים אל האופניים שלנו. אני מנסה להזכר איך נראו שלי ולא מצליחה. משתדלת להעלות בדמיון איזה זוג מאיזשהוא גיל. לא, לא עולה לי בראש. אולי המשפט הזה לא נכון? אבל אני בטוחה שכן נסעתי על אופניים ביום כיפור. מוזר. נעזוב את האופניים לרגע. אני כן זוכרת את הצעידה ברגל למושב חרב לאת. מעבר לפינה של כפר חוגלה. זו לא היתה הליכה ארוכה. ברכב מדובר בכמה דקות נסיעה, אבל היינו קבוצה גדולה וקולנית של ילדים וההחלטה ללכת לבית הכנסת של חרב לאת תמיד נראתה מאוד דרמטית, כאילו מי שמצטרף עושה איזו החלטה מרשימה, איזו פעולה הרואית שלא כל אחד מסוגל לעמוד בה. ההליכה לשם היתה קשה כי היה חם. איכשהוא אני זוכרת את טביעת האספלט החם על כף רגל יחפה. החלטה אווילית, ללכת יחפה, אבל כך היינו בדרך כלל, יחפים. היינו מגיעים לבית הכנסת בשקט הגדול שמסביב ורק מתוך המבנה היה נשמע זמזום אנושי תמידי, תפילה שנשמעה לאוזני אחרת כמו שפה זרה. חלק מאיתנו היו נכנסים פנימה,

רק על ארכיוני לספר ידעתי... / היידי עפרון

תמונה
*התפרסם בעיתון "מה נשמע", ספטמבר 2015 כמו הרבה ארכיונים בארץ ובעולם, גם בארכיון של קיבוץ גבעת חיים איחוד מתחבטים בשאלה של הנגשה – איך, מה ולמה? עם זאת, השאלות הללו לא עוצרות אותנו מלהתנסות בהנגשה בדרכים שונות, תוך לימוד הנושא והאמצעים הטכנולוגיים העומדים לרשותנו. לפעמים במרוץ היומיומי של העבודה לא עוצרים על מנת לארגן ולכתוב את רציונל הדברים שעומד מאחורי העשייה. הזדמנות זו לכתוב, מחדדת לנו כארכיון את המטרות, היעדים ודרכי העבודה. ארכיון בוטיק את המושג "ארכיון בוטיק" שמעתי לאחרונה בכנס טלדן 2015, והוא מצא חן בעיני. הארכיון שלנו – בקיבוץ גבעת חיים איחוד, קטן ואינטימי, ויש בו חומרים נהדרים בטעם מקומי משובח. שורשיו נעוצים בתחילת שנות ה-50 של המאה הקודמת, עת התפלג הקיבוץ מקיבוץ האם – גבעת חיים, אבל יש בו גם חומרים שקדמו לפילוג האידאולוגי. הארכיון קיבל "בית" רק בתחילת שנות השמונים, כשנבנה בניין המנהלה החדש בקיבוץ. במשך שנים, פעל הארכיון לפי נהלים שנקבעו על ידי ארכיונאים מקצועיים. המושג הנגשה בשפה הארכיונאית, פירוש המושג "גישה ונגישות למידע

מציאות רקומה / עם רבקה חן

תמונה
רבקה חן חזרה אל הארכיון. איזה כייף. תשאלו מהיכן היא חזרה? אז זהו, שהיא כל הזמן היתה פה, אבל היא הייתה עסוקה כפי שהיא מגדירה את זה ב"פרויקט קליטה..." - גליה, נדב, אביב ודן (קלטתם? קוראים לו דן הורביץ...) חזרו ארצה. רבקה מביאה את הציפיות לארכיון לצילום אז מה יש לנו? יש לנו ציפיות רקומות, מעשי ידייה של רבקה שלמעשה מייצגות מציאות של פעם. את הציפיות רקמה רבקה על פי הוראות של גליה, כשהיא הייתה ילדה. כשגליה היתה קטנה היא אהבה ללכת עם אימה לבתי היולדות החדשות ולהעניק להן את הנעלים הסרוגות שעליהן עמלה רבקה. את הצבעים הכתיבה גליה בדקדקנות רבה. הרקמה הזו נמצאת בפינה אחת מתוך ארבע רקומות בציפה. ברקמה רואים גינה עם ארבע ערוגות, כשבקצה של כל ערוגה יש שלט. וזה ממש כמו שהיו מתקינים ערוגות פעם. במרכז יש ברז ומתחתיו חבית. כזו שהיתה בין שתי בתים בשיכון החברים שם, שטפו את הספלים ששימשו בארוחת ארבע. בצד יש מלונה של כלב מתחת לעץ התמר. בתמונה שלמטה יש את אותם הפרטים רק ברקמה אחרת עם תוספת של שמש. והנה ראו את הברזים האמיתיים שהיו: שרה נבו, צילם עמרם נבו 1952-54

היש והאין / המתעד הנאמן - יוסי רום

תמונה
יוסי: הצריף של רבקה קראוס בו למדנו לתפור ולרקום... האם אכן זהו הצריף של רבקה קראוס או שמא זהו הצריף שבו עובדיה לימד כימיה כפי שטוען ראובן פיינברג? רבקה חן מספרת: "הצריף הזה שימש למדעים. מימין חדר הפיזיקה ומשמאל חדר הפיזיקה (לא בטוח אולי להפך). עוזי יערי הממזר היה מטיל את מימיו לתוך כלי של כימיה והיו מוסיפים ממנו לתרכובות שונות. התוצאה היתה שמדי פעם היו זיקוקים ופיצוצים... סה"כ היו ארבעה צריפים באותו אזור אני חושבת שממול הצריף הזה היה צריף שרבקה רבינוביץ 'התלבשה עליו'  ושם היא לימדה מלאכה. באחד הצריפים עמד נול שהיום נמצא במרכזון של ז-ט. ספרו לנו בבקשה מה אתם זוכרים על הצריף הזה! אפשר במייל אפשר כאן למטה בתגובות ואפשר גם בכתב יד בתא דואר של הארכיון.

ארכיון

הצג עוד