מציאות רקומה / עם רבקה חן

רבקה חן חזרה אל הארכיון. איזה כייף.
תשאלו מהיכן היא חזרה?
אז זהו, שהיא כל הזמן היתה פה, אבל היא הייתה עסוקה כפי שהיא מגדירה את זה ב"פרויקט קליטה..." - גליה, נדב, אביב ודן (קלטתם? קוראים לו דן הורביץ...) חזרו ארצה.

רבקה מביאה את הציפיות לארכיון לצילום

אז מה יש לנו?
יש לנו ציפיות רקומות, מעשי ידייה של רבקה שלמעשה מייצגות מציאות של פעם.
את הציפיות רקמה רבקה על פי הוראות של גליה, כשהיא הייתה ילדה.
כשגליה היתה קטנה היא אהבה ללכת עם אימה לבתי היולדות החדשות ולהעניק להן את הנעלים הסרוגות שעליהן עמלה רבקה. את הצבעים הכתיבה גליה בדקדקנות רבה.

הרקמה הזו נמצאת בפינה אחת מתוך ארבע רקומות בציפה.
ברקמה רואים גינה עם ארבע ערוגות, כשבקצה של כל ערוגה יש שלט. וזה ממש כמו שהיו מתקינים ערוגות פעם.

במרכז יש ברז ומתחתיו חבית. כזו שהיתה בין שתי בתים בשיכון החברים שם, שטפו את הספלים ששימשו בארוחת ארבע.
בצד יש מלונה של כלב מתחת לעץ התמר.
בתמונה שלמטה יש את אותם הפרטים רק ברקמה אחרת עם תוספת של שמש.

והנה ראו את הברזים האמיתיים שהיו:

שרה נבו, צילם עמרם נבו 1952-54

ימימה גשן ליד ברז דומה, עם החידוש הטכנולוגי - הוספת שולחן.

ינקי מירון ויואל סמואל ליד הברז. זו כבר לא חבית מעץ, אלא מבטון

אותם האלמנטים מופיעים גם ביצירה של גליה מאמייל בתקופה מאוחרת יותר

השובך המקורי היה בגבעת חיים מאוחד (של אורי יערי)

הדמויות הללו מושפעות מהציורים של תמי בן אור (קורן).
בגן הילדים היא הייתה מאיירת שלטי "פורים שמח" בדמויות ליצנים 

פורים ילדים 1964, דמויות של ליצנים ש"כיכבו" בקישוטי פורים

תודה לרבקה!