דף מעזבונה של סימה שרי / חנוש מורג


סימה הלכה לעולמה, היא איננה. צריך להגיד זאת שוב ושוב כדי להפנים.
היא הייתה דמות כה מיוחדת, כה חיננית, אחרת מכל האנשים שליוו אותנו בילדותנו. כשהגיעה לכפר סאלד כבשה את ליבות הילדים והחברים גם יחד. לא קשה להסביר – בת הארץ, פלמ"חניקית, פיקנטית זו המילה.
אני חושבת שלא רק אנחנו אהבנו אותה, אף היא אהבה אותנו. אהבה את החיים בקיבוץ על אנשיו וילדיו. במשך שנים רבות היו לה חיבורים רבים – לילדים שחינכה, להוריהם, לאנשים שעבדה איתם. רצתה להיות מעורבת, תמיד. היא הייתה מאלו שרוצים, ויודעים גם איך, להשפיע ולהטביע את חותמם.

כשנפטרה וביתה נארז על ידי ילדיה, קיוויתי שחומרים רבים ומעניינים יגיעו אלינו, לארכיון. סימה הייתה מאלו שמכינים את עצמם לקראת הפרידה. את אשר רצתה להשאיר אחריה ארגנה וכתבה מראש, הייתה מודעת מאד לחומר שיישאר, לסגנון ולניסוח. את סיפור חייה כתבה במשך שנים רבות. התוצאה מוכרת ויפה – "עד כה". ספר מרתק, החופן בתוכו את כל תחנות חייה, כולל התקופה הכפר סאלדית וכמובן חייה כאן, בגבעת חיים. בשנים האחרונות ממש, כשלא עמד לה כוחה לשבת ליד המחשב, ביקשה את עזרתנו בארגון מחדש של רשימותיה האחרונות, לחוברת. גם כשבגדו בה עיניה, לא פסק הרצון לשליטה מלאה לגבי החומר הכתוב שיראה אור. הסיפורים מתומללים היו בראשה עד לפסיק ועד לנקודה.

דואט להנחת אבן הפינה - עדי נחמני. סימונים סימה שרי (ניתן להגדיל על ידי לחיצה על התמונה)

בין הניירות שהגיעו לארכיון, מצאתי דף אחד שמספר הרבה. היו אלה מילות השיר שכתב עדי לכבוד טקס הנחת אבן הפינה לקיבוצנו, והאיחוד בין חברי גבעת חיים לחברי כפר סאלד. המילים עצמן פורסמו לא פעם, רבים אף יודעים אותן בעל פה. סימה הייתה המבצעת מטעם הכלה – חברי כפר סאלד, שמואל נבון היה המבצע מצד החתן – חברי גבעת חיים. באירועים רבים (ערב נוסטלגיה, משימות בר מצווה וכו') הושר השיר מחדש, בחג העשרים וחמש שמואל וסימה ביצעו אותו בביצוע מחודש, באירועים אחרים הוא שוחזר על ידי דורון ועוזי נבון.

לשיר של דורון ועוזי עם הקדמה של סימה

נחמד הוא שבדף שמצאתי מסומנים ה"כלה" וה"חתן " כל אחד בצבע שונה, כדי שברור יהיה למבצעים, איזו שורה עליהם לשיר. נדמה לי שלא פעם עבדה סימה על ביצוע השיר עם הזמרים החדשים, ואת הסימונים האלה הורישה גם להם.
הרי לכם פיסה מתולדות הקיבוץ, דרך הסיפור על סימה.

תהיי חסרה לנו, סימה.

דף הנצחה של סימה

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

סדר זה סדר... / חנוש מורג

סיפורה של תמונה / חנוש מורג

קבוצת רותם? קבוצת אורן? אנא הושיעו, הארכיון מבולבל!

טעימות לשבועות!

חלקת הדשא האלוהית / היידי עפרון

הארכיון תחת מטריית ניהול המידע / היידי עפרון

מי אני ומה שמי?

זיכרונות ילדות מכיתת גפן / אראלה בורנשטיין (לברון), 2017

החופש הגדול של פעם / חנוש מורג 2018

רק תמונה אחת... היידי וחנוש