הכולבויניק זיכרונו לברכה
מתי נעלם הכולבויניק מהנוף הקיבוצי?
ברור ששאלה זו הטרידה רבים מקוראינו, והדירה שינה מעיניהם...
לקראת
"מהפכה" בקיבוץ - לא עוד " כולבויניק" / רודה שחר
בתוכנו
1974
מאז
ימי בראשית של הקיבוץ, ועד היום – ויתרנו על דברים רבים שהונחו ביסודו. עכשיו נראה
שהגיע הזמן לוותר על עוד ערך מקודש – והוא ה"כולבויניק".
ראשיתו
של כלי מפורסם זה בימים הרחוקים ההם, בהם אכלנו את כל המנות - דג, מרק, דייסות למיניהן-
בצלחת פח אחת. – מי חשב אז שאי-פעם יגיע היום ונאכל בצלחות חרסינה: אחת למנה עיקרית,
אחת למרק, צלחת למנה ראשונה וצלוחית ללפתן וספל?
ואם
הגענו לכך – הגיע הזמן שננהג כפי שנוהגים כל האוכלים בצלחות חרסינה.
החלטנו
לכן, כאמור, שלא להשתמש עוד בכולבויניקים, להוריד מעל השולחנות אותו " פח אשפה
ציבורי", וזאת בעיקר בשל שתי סיבות:
א) להקל
על עובדי חדר האוכל.
ב) ולא
פחות חשוב – יהיה הרבה יותר נעים להסב לסעודה.
הדבר
אפשרי היום, כאשר יש מגשים ושתי צלחות בצהרים ובלילות שבת וחג.
 |
| פינה נוסטלגית בחדר האוכל |
נעמיד
בחדר הכלים עגלת אשפה נוספת וכל אחד יזרוק לשם את השירים.
אנחנו
מקווים שכל החברים יקבלו ברצון את השינוי – להנאת כולנו. נתרגל לכך – כמו שהתרגלנו
להרבה דברים, כמו למשל, למקלחת הפרטית ולקומקום הפרטי...
ובקשה
נוספת – לא להשאיר כלים על השולחנות. כלים רבים נשברו כתוצאה מאיסופם על עגלת הניקוי
(שאינה בעצם מיועדת לתפקיד זה).
אנא,
התחשבו עם העובדים – ועם הכלים הרוצים להישאר שלמים.
אנחנו
מקווים שכל החברים יקבל ברצון את השינוי - ולהנאת כולנו.
.jpeg)
תגובות
הוסף רשומת תגובה