20+ סיבות לקום כל יום בבוקר עם שיר חדש בלב

במקרה נתקלנו לפני כשבועיים בטקסט הזה שמתאים לשנה האזרחית החדשה.
מרים ארזי הקלידה, והנה הוא לפניכם.
האם תוכלו לעזור לנו לזהות מי כתב את הרשימה הנ"ל?
ובאותו הקשר בהמשך - מכתב שכתבו אורי ונורית וולף לגבי כתיבת שמות מלאים בפרסומים.

20+ סיבות לקום כל יום בבוקר עם שיר חדש בלב
מתוך בתוכנו 1998 
מאת: ה.י.ן (?)

אמנם אנחנו כעת בשלהי קיץ חם ומתיש, ובכל זאת יצא לי לחשוב ולכתוב חיובי.
לפני ימים אחדים בזמן שעמדתי ליד עגלת האוכל בארוחת הבוקר, עמד לידי אחד העובדים הרוסים ודקלם את השורה הבאה: "לקום מחר בבוקר עם שיר חדש בלב". הסתכלתי עליו כעל חייזר מכוכב אחד, והוא השיב לי במבט וחיזק את דבריו במשפט – " אני קם כל בוקר עם שיר חדש בלב".
חיוך של אהדה עלה על פני, ואמרתי לעצמי: אשרי השמח בחלקו, והלוואי והיה מצליח להקרין מתחושתו לחברי הקיבוץ.
אותי הוא חיזק לכתוב את הרשימה הזו.

לכבוד השנה החדשה, להלן כמה סיבות לקום עם שיר חדש בלב.

• לקום כל יום בבוקר לקול ציוצן של הציפורים, לצאת מן הבית ולהזין את העיניים בדשאים המוריקים (אפילו במחסור במים), בעצים הפורחים בוורוד ובעגלות הפרחים הססגוניות.



• לפגוש בדרך להקות חביבות של פעוטים שמחי לב מלווים במטפלות חינניות, נהנים לגלות קן של נמלים, או צוהלים לקראת שופל עם כף ענקית מלאה בחול, ובאותה דרך לראות עובדת מסורה מצוות הקשישים צועדת "אנגז'ה" עם קשיש או קשישה כדי לשמור על כושר וקשר עם הסביבה.

• להציץ בארוחת הבוקר בעגלת ההגשה עם מגוון הירקות הרחוצים, ואפילו חתוכים מוכנים לערבוב בסלט.

• לשאול את רינה אם במקרה יש רכב פנוי שזקוקים לו באופן דחוף, ולקבל כעבור זמן קצר תשובה חיובית, ואז להעביר את הקרלוג, או לזכור את הקוד והסיסמא ולצאת לדרך.



• להזמין תור למרפאת השיניים, לרופאה, לקוסמטיקאית או לספרית, ורק לזכור להגיע בזמן לקבלת הטיפול הדרוש.



• לדעת שאם רק תשים בבוקר פתק בתא הדואר המתאים כאשר התקלקל לך משהו בבית (מזגן רעף או מדף) ואז לרוב בסוף השבוע זה יהיה מתוקן (לעיתים בתוספת תזכורת).

• למלא טופס עם פרטים אישיים בתוספת בחירת צבע וסוג – ולקבל פלאפון חדש.

• לקחת עגלה במרכולית ולהתלבט מה לא לשים בתוכה.

• לקפוץ לאחת מחניות החצר כאשר צריכים פתאום מתנה דחופה, ולרוב כך נפתרת הבעיה.

• לא להתרגש מכך שלכלכת את השמלה, כי ביום ששי תקבלי אותה נקיה מגוהצת וריחנית יחד עם כל הכביסה שהשלכת. ואם אתה הורה לחייל – רק תגיע בזמן ותקבל מדים מוכנים ומגוהצים.

• כדאי (ורצוי) תמיד להציץ ללוח המודעות – כדי לדעת מתי לבוא לקבל חבילה עטופה עם פתק אישי לכל אחד.

• להירשם בלוח המודעות – טיול, מופע, או להבדיל – לארוחת ערב ביום שישי, ולדעת שאפשר לבוא רק עם תיק, כי יש "מישהו" שארגן את כל היתר.

• לחזור הביתה מן העבודה ולמצוא את הדשא מכוסח.

• אחה"צ, בערב, או בשעת בוקר מוקדמת – ללכת לבריכה, או לחדר הכושר, לצאת להליכה, או לבחור באחד מחוגי ההתעמלות לשמירת כושר ובריאות.

• לעשות גיחה למועדון המחודש ביום שש אחרי "מבט" לשיחת רעים על כוס קפה ועוגה משובחים.

• בשבת לפנה"צ לעשות פסק זמן העשרה אומנותית, ולבקר בגלריה, או לרכישה שובבית של חפצי יד שנייה מופלאים.

• לדעת שבשעת מצוקה יהיו סביבך חברים שיגישו לך עזרתה, ובשעת שמחה יהיו רבים לשמוח יחד איתך.

והרשימה עוד ארוכה.
אז מה צריך עוד הבן-אדם כדי לקום עם שיר בלב?

התשובה תפגום מעט בטון החיובי, אך קשה היה לי שלא להוסיפה.
מי שסימן V על יותר ממחצית הרשימה – יש להניח שיש לו בקרים עם מנגינה בלב.
מי שסימן V על פחות ממחצית הרשימה – כדאי שיבדוק מה לא בסדר אצלו.

תמיד אפשר שיהיה יותר, אבל מי שלא יודע להעריך וליהנות ממה שיש –גם לא ידע ליהנות מיותר.
ואולי צריך שלא יהיה כמעט כלום, כדי להעריך את מה שיש.
ואולי פשוט לקבל על הכול חשבון...
בברכת שנה טובה
ושיר חדש בלב
ה.י.ן


ובהקשר של זיהוי השמות...


לעובדי הארכיון והיומן שלום.                                                        11.11.07

יוצא לנו עכשיו להסתכל בפרסומים ומאמרים ביומנים הישנים.
וזה כולל גם את הזכרת שמות בפרסומים היום.

מאד חסר שכותבים רק שם ללא שם משפחה. לפעמים אפילו רק אות ראשונה מהשם.
מי יודע על מי מדובר?
למה לא להוסיף בכל מקום גם שם משפחה, לא רק בשביל ההיסטוריה אלא גם לאקטואליה.
סימה שרי כתבה ביומן האחרון מזל שהיו משוגעים לדבר לשמור את המודעות של אגי.

בעוד דור או שניים כבר לא יכירו בכלל למי מיוחסות הכתבות. אגי, עדי, וכדו'

כפי שאנחנו בקוראנו מאמרים מהעבר וגם מהיום, לא תמיד יודעים לזהות את מי שמוזכר בכתבה.
לצערנו גם במכתבי מהנהלת הקהילה לא כותבים את שם הכותב אלא רק הנהלת הקהילה.
למשל: מי זה יונתן? מי זאת מאיה? נויה-אני יודע, אבל בעתיד? {מהיומן האחרון}

גם בשביל הארכיון חשוב שבפרסומים ובסיכומים יופיע תמיד תאריך!.

לפני כמה חודשים קבלנו מכתב כזה מהצוות המוביל, שאלנו את המנהל אם הוא יודע מי כתב את המכתב.
לאחר 4 תזכורות, כ-3 חודשים, ורק לאחר שנתתי העתקים לחברים אחרים בהנהלה, קבלתי תשובה מדודי רוזן,

מציעים לשפר את המצב.

תודה,
נורית ואורי וולף

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

הארכיון והמוות / היידי עפרון

מבצע בוקר בפעוטון / ערה

שתי תמונות / היידי עפרון

עצי הברוש בדרך לבית הקברות / נורית וולף

ראי אדמה, כי היינו בזבזנים עד מאד / חנהל'ה פרנקל

האחד במאי / היידי עפרון

הסיפור מאחורי הסיפור / חנוש מורג

מה תגיד סבא ברונו? / נעה בוכהולץ

ארכיון

הצג עוד