ארכיון קיבוץ גבעת חיים איחוד

מתי נעלם הכולבויניק מהנוף הקיבוצי?  ברור ששאלה זו הטרידה רבים מקוראינו, והדירה שינה מעיניהם... לקראת "מהפכה" בקיבוץ - לא עוד " כולבויניק" / רודה שחר בתוכנו 1974 מאז ימי בראשית של הקיבוץ, ועד היום – ויתרנו על דברים רבים שהונחו ביסודו. עכשיו נראה שהגיע הזמן לוותר על עוד ערך מקודש – והוא ה"כולבויניק". ראשיתו של כלי מפורסם זה בימים הרחוקים ההם, בהם אכלנו את כל המנות - דג, מרק, דייסות למיניהן- בצלחת פח אחת. – מי חשב אז שאי-פעם יגיע היום ונאכל בצלחות חרסינה: אחת למנה עיקרית, אחת למרק, צלחת למנה ראשונה וצלוחית ללפתן וספל? ואם הגענו לכך – הגיע הזמן שננהג כפי שנוהגים כל האוכלים בצלחות חרסינה. החלטנו לכן, כאמור, שלא להשתמש עוד בכולבויניקים, להוריד מעל השולחנות אותו " פח אשפה ציבורי", וזאת בעיקר בשל שתי סיבות: א) להקל על עובדי חדר האוכל. ב) ולא פחות חשוב – יהיה הרבה יותר נעים להסב לסעודה.  פינה נוסטלגית בחדר האוכל  הדבר אפשרי היום, כאשר יש מגשים ושתי צלחות בצהרים ובלילות שבת וחג. נעמיד בחדר הכלים עגלת אשפה נוספת וכל אחד יזרו...

    צילם שמאי מדיני הכל התחיל כשאדם הישראלי וטלי סופר ביקשו מידע/היסטוריה על השיר שילדי כיתה א' שרים בטקס ראש השנה. וכך כתבו אנשי (נשות) הזיכרונות במייל: רעיה מירון: השיר הוא עתיק יומין. בשנות השלושים של המאה שעברה, הקימה קבוצת יקים  קיבוץ בשכנות למושבה גדרה שקראו לו "שער הנגב". עדי נחמני, שהיה חבר בקיבוץ, כתב את השיר שם. לדעתי הוא נכתב לפתיחת שנת הלימודים לילדי כתה ג'. אולי אפילו הכתה של דבורה עמלי (וינט). בראשית שנות ה-40 עלתה הקבוצה לכפר סאלד. שם כבר הפך השיר להמנון של ילדי כתה א', וכך עבר עם הפילוג לכאן. הוא הושר תמיד בתחילת שנת הלימודים. מתי הפך להיות שיר ראש השנה בטקס? זאת איני יודעת . חנוש מורג: שיר שכתב עדי נחמני לילדי כיתה א' בשער הנגב. אני לא בטוחה מי היו הילדים הראשונים ששרו – נדמה לי שהכיתה של רחל נחמני בתו של עדי. המורה שמוזכרת בשיר המקורי היא שולמית, לימים שולמית גולן, שהובאה כמורה שכירה לילדי בית הספר הצעיר, כי הייתה דוברת עברית של ילידי הארץ, והיה חשוב שהילדים ישמעו הגייה נכונה... יפעת זילבר ויסמין רז: ...

ארכיון הוא לא רק מצמוצי עונג בצפייה בצילומים נוסטלגים שמעלים את רמת הרגשות והגעגוע. לפעמים מעלים באוב גם דברים אחרים... הטקסט הבא - ביקורתי, חריף וכואב... והשנה - 1974  ראשית שנת תשל"ה מעשה שטן בגבעה "אני חלק הכוח ההוא, השוחר -  תמיד את הרע ואת הטוב הוא יוצר (פאוסט גטה) ... והימים ימי אלול, והמה קשים, ואין ענין לאנשים לענות בו, ומשכונתיהם משופצים, וגם שמנו מאוד, והטיבו לבם במאכלות ובמשקאות, ואיש תחת גפנו ותאנתו ישבו. ויאמר ה' אל השטן: "לך והכית בהם, והבאת בם שנאת חינם ונתת בם רוח עוועים, וסתרת בינתם עד כי תקום בהם זעקה גדולה." **** מבעוד בוקר עלה החום ונתגבש למסך עכור. עלטה ירדה מן השמיים, וכיסתה את המדשאות וערוגות השושנים וחדר האוכל וצריף המזכירות. ומקדם עלו קולות רעם והבהקי אש חרצו באפור השמיים, ועננה כבדה נחה על הגבעה, מקום שהיו האנשים מסיימים בחפזה עבודתם, וממהרים אל הצלי והחציל של צהרי-יום נמהר זה. פתאום פרץ רוח גדול, הכה הברק ושבר בברוש כמו היה קנה דק. ניתך הברק, ועם אד המים נגרפו בערוגות שושנים טרופות, עלי דולב, ...

הכל בעצם התחיל מזה שלא הייתי בטוחה איך כותבים - ברשלום או בר שלום? גרי היה ברשלום, ושרון לקח אתנחתא בשם (או שמא הוריו) והוא קרוי בר שלום. על הורביץ והורוויץ אין מה לדבר... ורגע... למי רותי מהספריה נשואה? לשאול? לעקיבא? אהה בעצם שלי נשואה לעקיבא אז רותי לשאול... ודרורה קרול איך היא קשורה לגלעד כרמי? ובכלל מי יודע איך אני ואלה מירון קרובות משפחה?... ומשה נתיב למה הוא יושב בחדר האוכל עם דבורה עמלי? אהה... נכון הם אחים. וחיה שינדלר אחות של אברהם סינדליס...ידעתם?! ומה הקשר שלהם לדן שגיא? אהה התקלתי אתכם. טוב אם אתם חנוש או דן שגיא או גלעד כרמי או תמי הורוויץ (בו'!) אז ברור שידעתם. ועכשיו יש תינוקת קטנה שגרה בשכונת הבנים החדשה וקוראים לה לולה - על שם מי? ואם כבר גיליתם על שם מי היא אז איך היא קשורה ללאה שחר?  ומה הקשר בין שלומית נחמני לורד נחמני? טוב אין קשר עד כמה שידוע לי... אבל שלומית היא בכלל אחות של עוזי ויש עוד אחות... איך קוראים לה? נו...?! ומה בין נבון למצקין? ואיך אומרים לברון או לב-רון? (היה פעם היילבורן על שם עיר בגרמניה). לפני כשנה רובי ברנע בא אלי עם תעודת נישואין ואמר ל...

באוטו שלי מתנגן השיר הבא... כל כך נכון לגבי הזכרון, שממש חשבתי שזה מתאים לבלוג שלנו. הרי מה הארכיון אם לא אוסף ענק של זיכרונות? תזכרי  גימבו גיי לא זוכר איפה הייתי כשרבין נרצח או כשהליכוד ניצח את המערך וחיים יבין טבע את המונח "מהפך" אני לא זוכר איפה ראיתי את אייל גולן שר בהפגנת המיליון לקנות לך יהלום עד היום לא זוכר את המלחמה גם לא את זו שאחריה שומע? לא זוכר איפה הייתי כשצפיתי ביוסייאן בולט שובר את שיא העולם בריצת מאה מטר גבר, איפה היית כשנפלו התאומים? מה עשית כשחומת ברלין נפלה? או כשהמשטרים של קדאפי ומובארק הופלו? כשגילו שגלעד שליט שרד את הנפילה בשבי החמאס כשזכינו בפרס נובל, כשראיתם כוכב נופל בפעם הראשונה אתם זוכרים מה ביקשתם משאלה? לא? אין מה להתנצל יש אינספור רגעים מכוננים בסוף נזכור כל כך מעט אבל הי, זה רגע שננצור והאמיני לי שיום אחד גם את תזכרי איפה היית, בפעם הראשונה ששמעת את הלהיט "תזכרי" לא זוכר איפה הייתי כשנחתו על הירח כשאו ג'יי סימפסון ורומן זדורוב הואשמו ברצח כשערוץ 24 שידר את ראפר צעיר בשטח כשיהודה ברקן נתן נשיקה במצח ...

מחסן הבגדים הקיבוצי והמכבסה שלידו (בקיבוצי השוה"צ הוא נקרא הקומונה) היה מוסד, לא סתם - ממלכה. אם מתבוננים במבנה המחסן (היום כלבולית) מזהים מיד שהתכנון מושקע, גם הפרטים של המבנה מיוחדים, כלומר למבנה הזה נתנו את הדעת. יש בו בהחלט סממנים מיוחדים שראויים להערכה ולשימור. כמובן (בהזדמנות זו כדאי להזכיר שהשינויים החיצוניים שנעשו בו בשנים האחרונות ראויים להימחק, וצריך להחזיר עטרה ליושנה – למשל, החזרת החלונות בקומה השנייה, והחזרת הכניסה המיוחדת שהוסרה בשיפוץ, אבל לא כאן המקום לדון בכך...). המחסנאיות ראו בתפקידן שליחות, והיו מהן שקמו לשגרת יומן כבר באשמורת ראשונה של בוקר, כי צריך להספיק לגהץ, לקפל, ועוד לפני כן לכבס. לא פעם קרה לי שבחצות הלילה עם סיום ישיבה שהתארכה עברתי ליד המחסן ושם כבר דלקה מנורה, עדה כבר הייתה ליד המעגלה. רות פולק, שבמשך שנים הייתה הכובסת האולטימטיבית קמה במשך שנים כל בוקר בשלוש, איך להבין את זה אם לא כתחושה של אותן נשים שעשו את עבודתן כסוג של שליחות. רות פולק כבר דיברנו על כך שבקיבוץ של פעם היו כל מיני תפקידים שנעלמו עם השינויים בחצר הקיבוץ. א...

רותי חי עובדת איתנו כבר זמן מה על פרויקט של הקלדת תוכן העניינים של "בתוכנו". אמנם העלונים של "בתוכנו" סרוקים, וניתן לחפש בכל אחד מהם בנפרד אבל לא ניתן לעשות חיפוש על כולם. אז בשלב זה אנחנו גם מקלידים את תוכן העניינים (עד שהטכנולוגיה שלנו תשתפר וזה לא רחוק...). רותי, קודם ספרי לנו קצת על עצמך נולדתי בכפר סאלד והגעתי בגיל שנתיים לקיבוץ. מאז אני בקיבוץ... נשואה ליוסי חי. התחתנו בל"ג בעומר בשנת 1977. עבדתי בעברי אפילו בארכיון... עם דינה שפריר. אז עכשיו העבודה בארכיון זה סגירת מעגל. לפני שעבדת על תוכן העניינים של "בתוכנו" האם היה לך ניסיון במחשב?  הייתי נכנסת למחשב אבל לא עובדת ממש. מה למדת מהעבודה בארכיון? למדתי להקליד מהר... וזה הוריד לי גם קצת את ה"מתח" מהמחשב. היו פעמים שהיו טעויות במקור ואז התלבטנו יחד מה בעצם היה אמור להיות כתוב במקור. לפעמים היו קוים אדומים מתחת למילים - מה שאומר שהמילון של התוכנה לא מזהה את המילה, ואז לא ברור אם זו טעות במקור או שהמילון לא מעודכן דיו. מה לגבי החומר שהקלדת? חלק מהדברים עוררו בי זכרונות וזה ה...

לא נכביר במילים. והנה כתבה ראשונית בנושא . עוד נחזור אליכם... הנה התאריכון

הטקסט הבא פורסם גם בעלון החודשי אבל בקיצור. הנה הגרסה המלאה: ההחלטה החשובה לסיים את בניית בית וינה בכספנו, עשויה לשנות את יחס החברה למפעל חשוב זה ולחזק את הרגשת אחריותה כלפיו. עד כה היה זה בנין שניתן לנו, מעין מתנה, מעטים הצטרפו או צורפו לחוג שקבע פרטי צורתו ודרכי ביצוע. ההחלטה עוררה בי הרהורים על גיבוש התכנית, על תוצאות התכנון, על ערך הבית בשביל החברה ועל אפשרויות השלמת המפעל. מלכתחילה עמדה השאלה החשובה: למה ישמש האולם? ברור היה שעליו לשמש מטרות רבות: להוות מקום כינוס לאירועים חברתיים, מסיבות ומופעים. מלכתחילה חיפשו יעדים רבים  בשטחים שונים של פעולות החברה. בתחילה הוגשה תכנית ענק - אולם בן 3000 מקומות – מלוות הסברים. לכמה ועידות וקונגרסים צריכה גבעת חיים לדאוג. התכנית המעובדת הופיעה, ולא מעט וויכוחים התנהלו סביבה. בתכנית השנייה הופיע מבנה תת- קרקעי, אולם ויד-זיכרון למשהו. בתכנית השלישית והאחרונה תוכנן אולם, כחלק ממרכז חברתי, בשכנות בית התרבות ואז ביניהם רחבה מרוצפת. ליד האולם – מבנה נוסף לפעולות חברתיות שונות. הוויכוחים המייגעים בתקופה זו היו בעיקר על מימדיו של הבניין ועל י...

בפייסבוק פרסמנו מצגת שעשתה אחת המתנדבות שלנו על פסח לאורך השנים. בתמורה קיבלנו את הסיפור הנפלא של יורם פארן המתייחס לתמונה מעלה. וכך יורם מספר: בערב פסח פורסם שבנען יתקיים הסדר הגדול בעולם עם 1200 אורחים. בגבעת חיים בשנת 1987 (אם זיכרוני אינו מטעני), התקיים בח"א סדר ובו 1250 אורחים. עד אותה שנה הגבילו את הזמנת האורחים לפי שמות משפחה, שנה אורחים למשפחות מ - א' עד י'  ושנה מ - כ' עד ת'. באותה שנה הורידו את המגבלה וזו הייתה התוצאה. באותה שנה פעם ראשונה עשיתי את סידור המקומות לסדר. שמעון הישראלי שעשה זאת במשך כמה שנים לפני, אמר לי שאין טעם להתחיל לערוך את סדר הישיבה בחג, לפני הערב שלפני הסדר כי עד אז אנשים משנים את כמות האוכלים. התחלתי בעשר בערב יום לפני הסדר, ועבדתי רצוף עד עשר בבוקר של היום למחרת כלומר יום הסדר. תורני העריכה של הסדר שלחו את נירה מספר פעמים שתודיע לי שהם חייבים את הסידור כדי לסמן את המספרים על השולחנות. מכיוון, שרק החל משעה 11 בבוקר החברים קיבלו את הפתק עם מקומם בסדר, זה היה חייב להיות עם אפס טעויות. בהרשמה חברים התבקשו לרשום על יד מי הם...