ארכיון קיבוץ גבעת חיים איחוד

הפעם ברצוני לשים זרקור על שתי תמונות שעברו אצלנו ועשינו עליהם מחקר קטן. אני כבר אומרת שלכתבה הזו אין פואנטה :-)  אז אם אתם כאלה שחייבים פואנטה אז דפדפו הלאה בכייף כמו שאומרים... ואם יש לכם מה להוסיף על התמונות - בבקשה! תמונה 1 התמונה המעניינת הזו היא תמונה של חברי מועצת עמק חפר הראשונה שהגיעה אלינו מעזבונה של אדית מדיני. מועצת עמק חפר היא המועצה הראשונה שכונסה בארץ תחת המנדט הבריטי במרץ 1940! לא ברור האירוע שלכבודו התכנסו האנשים אך כנראה שזה היה בתחילת שנות ה-40 של המאה הקודמת. להלן פענוח שמות האנשים (תודה גם לגדי גיל ודן שגיא). יהושע מדיני השלישי מימין (אבא של עמי מדיני ותמנע אופיר), השלישי משמאל הוא שמעון שיפמן – סבא שלי ושל ליאור איתי. למטה מימין - אהרון ברעם (אהרונצ'יק) מעין החורש, סגן ראש המועצה האזורית. לידו ראש המועצה הראשון – חיים בן צבי מכפר ויתקין. ב-1931 עלה בן-צבי ל'בית הגדול' (מה שמכונה היום בית הראשונים) בעמק חפר כאחד מבין קבוצת 'עשרים הראשונים', שהגיעו לוואדי חווארת וייסדו לימים את כפר ויתקין. בן-צבי עמד בראש המועצה עד 1975 עם הפסקה במלחמת העולם השניי...

בעודי שקוע במשימה המונומנטלית של סריקת האלבומים בארכיון, העיניים שלי תמיד נדדו לעבר לוח קטן, מרופד בשאריות קטיפה אדומה שראתה ימים יפים יותר ועליו סיכות - אותות מערכה ממלחמות ישראל, סיכות תנועות-הנוער מימים של תקומה ועוד. את התמונה יצרה חנוש מורג בערך בסוף האלף הקודם, כשלא רצתה שהסיכות הקטנות ילכו לאיבוד ושאנשים יוכלו להסתכל עליהם. המקור לסיכות היה מגוון, מאוספים שנים - סיכות שאספו פינדה שפע וחיים ויקטור (סבו של אמיר דלומי) ועוד. בין כל הסיכות בלטה סיכה יוצאת דופן, המורכבת משתי חרבות מוצלבות, עליהן מגן דויד כחול מאמייל ועליו המילה "ציון" שתפסה את מבטי. מי שמכיר אותי יודע, שכמו לעורב, גם לי יש משיכה לחפצים קטנים ונוצצים (בעיקר אם הם מספרים סיפור היסטורי או אישי), ובאותו הרגע החלטתי לברר במה מדובר. אבל היכן מבררים דבר כזה בימינו? - בפייסבוק כמובן! שלחתי תמונה של הסיכה המדוברת לאנשים הטובים בקבוצת "אספני סמלים וסיכות ישראלים" (בה אני חבר), ותוך רגעים ספורים החלו לזרום תגובות (כמות הפניות בפרטי, בקשות החברות וה"חיזורים" היתה כמעט מביכה), כך שהבנתי שמדובר ...

לציון שנת ה-70, לתערוכה וירטואלית של ארכיונים ישראליים, נתבקשנו לבחור פריט אחד מתוך האוספים שלנו - הפריט הנבחר יכול להיות מכול סוג וחומר, בעל ערך היסטורי, לייצג חשיבה מקורית ולשקף לדעתנו את 70 שנות ישראל בהקשר של יישובנו. אין מה להגיד, זו משימה לא פשוטה והבחירה הייתה קשה. אותגרנו. שוטטנו נבוכים בין התמונות של בן גוריון בטקס אבן הפינה בשנת 1952; הנפת דגלים (ישראל והדגל האדום של הפועלים...) של המחזור הראשון באותו הטקס; לקומנדקר של לווית הבנים אחרי מלחמת יום כיפור; לעובד השדה ששרד את התופת באירופה ואיבד את בנו במלחמה; ועד לתמונת כל הקיבוץ על המדרגות במרכז הקיבוץ ב-2012 כשהקיבוץ בן 60. שאול בר לב - בשדות הנגב, 1954 צילם עמרם נבו. שאול עלה לארץ אחרי ששרד את התופת באירופה. בשנת 1970 נפל בנו ישראל ברלב באי שדואן. לסיפורו של שאול טקס אבן הפינה של הקיבוץ 1952, בני מחזור א' נושאים את דגל ישראל והדגל האדום... לווית הבנים מלחמת יום כיפור רצינו לשלב כמה אמירות ולא ליפול אל הבנאלי. לאו דווקא ללכת על דגל ישראל וכובע טמבל, ולנסות לצאת מהמסגרת של תמונות שמייצגות קיבוצים...

למי שלא זוכר ולמי שלא היה כאן אז כדי לזכור, נספר את סיפור צריף המזכירות שהוקם  לפני כ-70 שנה,  בעת הקמת הקיבוץ, ועמד היכן שהיום עומד בנין המנהלה ה"חדש" (משנת 1984). נושאים חשובים ביותר עברו במזכירות ההיא של פעם, וגם לצריף עצמו סיפור מרתק מהיכן הגיע. כשנחנך המבנה החדש והצריף סיים את תפקידו, התקיימה מסיבה בבית וינה. ארנון לפיד כתב סאגה נוסטלגית שבה סיכם את רגעיו היפים של הצריף המיתולוגי: "הוא היה בתוכנו יותר מן הנאמן בחברים. הוא היה צומת דרכים, עמוד-התיכון, דופק החיים, עין-הסערה. הוא שמע את הקשות במחלוקות, הנוקבים בדיונים, העסיסיות ברכילויות. הוא ידע ראשונה את מצהלות השמחה, את גאוות ההישגים, את בשורות האיוב."   צריף המזכירות היה מה שקראו אז - "צריף שוודי".  מהו צריף שוודי? מישהו אמר איקאה? כן אותו הרעיון... לפני כ-70 שנה ייבאו לארץ צריפים שוודים (יש הטוענים שבכלל המקור שלהם מגרמניה) שנועדו לבניה זולה ומהירה. הם הובאו כשהם ארוזים בחלקי קורות וכאן בארץ נבנו לתלפיות. שימושים רבים ייעדו להם, כמו למשל, מגורים זמניים לעולים חדשים. בקיבוצים רבים עשו בהם ג...

קיבוץ גבעת חיים איחוד עלה לקרקע לפני 61 שנים בתאריך 23 במאי 1952 - כ"ח באייר תשי"ב (יותר מאוחר נקבע התאריך העברי הזה ל'יום ירושלים!'). אבל עכשיו אנחנו בשבועות, והנה מקבץ תמונות לשבועות - החג שאולי הכי מזוהה עם התנועה הקיבוצית. ומה היום? יש נהירה מחודשת לטקסים, וחברים ואורחים גודשים את המדשאות. ועכשיו האתגר הוא לצקת תוכן מחודש בטקסים המרגשים הללו. אז מה נותר לאחל? חג שמח, ירוק ופורח! (בסוף מאמר נחמד על אמנות, שבועות וקיבוץ עם התייחסות לתמונותיו של ידיד רובין) דובי קרול מורדי מורג מחזור כ"ב-כ"ג: מימין: דורון שפע, דרור פרינץ, ניר שמיר ובסוף השורה זו כנראה אורית ורפל זכרה לברכה. על יד יואל מלי בשורה הקדמית נעמי זילברמן. אסתר ברגר, עורפה הלברשטיט, אמירה קרול, אפרת פנינגר 1968 מבט מזרחה 1964 אילת הישראלי ביכורים 1966 גיורא שקדי, עמי ברוך, אחי פרנק, דני הרמן תמר בר אילן, תמנע אופיר ודניאלה קראוס שנים ראשונות עוזי נבון, מצד ימין מציצה רביבה שמיר שמחה בשבועות, שנים ראשונות, המגדל עוד לא בנוי במלואו ...