שתי תמונות / היידי עפרון

הפעם ברצוני לשים זרקור על שתי תמונות שעברו אצלנו ועשינו עליהם מחקר קטן.

אני כבר אומרת שלכתבה הזו אין פואנטה :-) 

אז אם אתם כאלה שחייבים פואנטה אז דפדפו הלאה בכייף כמו שאומרים...

ואם יש לכם מה להוסיף על התמונות - בבקשה!

תמונה 1

התמונה המעניינת הזו היא תמונה של חברי מועצת עמק חפר הראשונה שהגיעה אלינו מעזבונה של אדית מדיני.

מועצת עמק חפר היא המועצה הראשונה שכונסה בארץ תחת המנדט הבריטי במרץ 1940!

לא ברור האירוע שלכבודו התכנסו האנשים אך כנראה שזה היה בתחילת שנות ה-40 של המאה הקודמת.

להלן פענוח שמות האנשים (תודה גם לגדי גיל ודן שגיא).

יהושע מדיני השלישי מימין (אבא של עמי מדיני ותמנע אופיר), השלישי משמאל הוא שמעון שיפמן – סבא שלי ושל ליאור איתי. למטה מימין - אהרון ברעם (אהרונצ'יק) מעין החורש, סגן ראש המועצה האזורית. לידו ראש המועצה הראשון – חיים בן צבי מכפר ויתקין. ב-1931 עלה בן-צבי ל'בית הגדול' (מה שמכונה היום בית הראשונים) בעמק חפר כאחד מבין קבוצת 'עשרים הראשונים', שהגיעו לוואדי חווארת וייסדו לימים את כפר ויתקין. בן-צבי עמד בראש המועצה עד 1975 עם הפסקה במלחמת העולם השנייה בה התגייס לצבא הבריטי ולחם באיטליה ואז אהרון ברעם החליף אותו.

 תמונה 2

יפתח לברון מספר לנו על התמונה וגם מוסיף זיכרונות מעבר:

בתמונה מצולמים -  מרטין דה-בורס, יפתח לברון ורובי ברנע. דוד כהן, הילד עם כובע קש, היה ילד חוץ בקיבוץ. הילד עם הכובע טמבל הוא יצחק מקיבוץ תל יצחק שלמד בגבעת חיים איחוד וגר איתנו מאחר ואצלו בקיבוץ לא היו ילדים בגילו. הילדה שיושבת על התותח היא רותי גמפל, שהגיעה עם משפחתה מדרום אפריקה. רותי היום מתגוררת בישוב סלעית.

תמונה זו צולמה בשנות ה-60 של המאה הקודמת במרכז העיר נצרת, ליד מה שנקרא אז - בית הממשל הצבאי.

למדנו אז עם המורה שלומית גרינבאום על תפקיד הממשל הצבאי בערים הגדולות במגזר הערבי. מושל נצרת באותם הימים היה תושב גבעת חיים אחוד - בנימין לובטקין. בנימין הגיע לקיבוץ בזכות אשתו, שנחשבה אז למורה טובה - ציפורה לובטקין. ציפורה נהגה לעשן סיגריה מסיגריה וכל הכיתה היתה מתכסה בענן עשן מסריח. 

בנימין נהג לרתק אותנו בסיפורים על תפקיד הממשל הצבאי, ועל הפעולה שנכשלה בכפר קסם. הדבר היותר מעניין בלובטקין היה האוטו שלו - לארק סטודיבייקר שחור שרק קצינים בעלי דרגות קיבלו ליציאות הביתה.

הבית הראשון של משפחת לובטקין בקיבוץ היה במשכנו של אריה שילה שעזב (היום של משפחת קולייר). ויותר מאוחר כשיוסף הוכמן עבר למאוחד משפחת לובטקין נכנס לבית קבע במקומו (היום בית גדי וצביה ורד).

ללובטקין תמיד היה טלפון בבית, ואנחנו בזכות היכולות הטכנולוגיות של רובי ברנע היינו מאזינים לבירבורים בקוו, ומאוחר בלילה גם פורצים ללרק המצוחצח של הצבא...

מוזמנים לשלוח לנו תמונות מאתגרות מהעבר על מנת שננסה לפענח אותם.

עוד כתבות מעניינות