לצערנו השירים הכי טובים הם השירים שעוסקים בכאב ובשכול...


שני שירים ליום הזכרון שרצינו לחלוק עמכם.
האחד של בוצי ברות מהקיבוץ,
והשני של כנסיית השכל: שום דברלא יפגע בי

ערב יום הזיכרון תשס"ח / בוצי ברות

הפנים שלא היכרנו
הן המטרידות מכל.
הסיפורים אולי מתגלגלים
מערב יום זיכרון אחד
לזה הבא אחריו,
אבל התמונות מיטשטשות.
כשהמדינה שלנו בת שישים
אז לוחמי 48 שערם לבן
ולוחמי 67 שערם לבן
ולוחמי 73 עצבונם לבן
וקפוא בעין.
ואיך נשמור על הילדים
משלג לבנון וחמסם של
הבאים בלילה, ואיך נשמור
את נשמתם זכה בבואם
בשערי עזה ובשובם מבית חנון.
ואתם אהובים שלנו כאן
ממול, במנוחה כל כך לא נכונה
הנתן לכם הניסיון תשובות בשבילנו,
תגידו, קומו ותגידו, היה כדאי?
מה תגידו ליונתן הקטן
הנין של ז'ני, רך נולד וכבר
על כתפיו לזכור
את הפנים, הסיפורים, האהבה
שהלכה יחפה בדשאים.
תגידו לנו, הרי חלפו שישים שנה
והשקט בושש עד מאד.
מן מדינה שכזו שכל
הזמן בדרך. אז מה
אם בדרך פורחות חרציות
הכאב כמו באותו היום
בו באו שניים אנשים ושתקו בדלת.






תגובות

  1. תודה לבוצי,
    רשימה מחברת נפלאה האומרת הכל,
    לא, לא נשיב בשם הנופלים, ההיה כדאי. אין תשובה.
    רק שנעשה שיהיה זה אחרת.

    השבמחק

הוסף רשומת תגובה

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

הארכיון והמוות / היידי עפרון

הכל כלול / חנוש מורג

עצי הברוש בדרך לבית הקברות / נורית וולף

היו לילות / חנוש מורג

להוציא מהנפטלין / יובל דניאלי

מי אני ומה שמי?

"הפועל" גבעת חיים – שנים ראשונות / פינדה שפע

מה תגיד סבא ברונו? / נעה בוכהולץ

ארכיון

הצג עוד