משק ילדים, דיר העזים-עגלים. טקסט בלתי מזוהה. מי מכיר?
יואל סמואל, יהודית קסטן, תמי פרטיג, מגמיעים עגלים |
על הנייר לא כתוב תאריך ולא כתוב מי כתב - כנראה אחד הילדים שעבד במשק בסוף שנות ה-60, תחילת ה-70.
מי יכול לעזור לנו לזהות את הכותב?
תיאור העבודה מדוייק וממצה אך עם זאת בעל שאר רוח...
עבודה במשק - דיר עזים
דיר עיזים זה, שהינו מקום עבודתי למעשה, אינו אלא דיר עגלים קטנים, אך על שם אותן בריות שהיו בו לפנים נקרא הענף – דיר עיזים. בענף זה עובדים שלוש פעמים ביום – שלוש ארוחות לעגלים הרכים – בוקר, צהרים וערב.
כשהנך בא לעבוד בענף שלך, מרצונך ושלא מרצונך, קולטות עיניך מראות מענפים אחרים.
בוקר: האוויר לח וטלול באותה שעת השכמה. צינת שחר בוקר, הנעימה כשאינה קרה משי, אופפת כל.
ראשית מעמידים את כדי החלב לחימום בתוך פח מים חמים מאד, ועד שהחלב מתחמם עוסקים בהכנת אבקה, חלב אבקה. הנה נתמלא הכד בכמות האבקה הרצויה וכבר לשות הידים מים ואבקה, חומר צהוב ההולך ומלבין. תחילה, כשהאבקה רק נרטבת, נעים מאד, הבצק חמים, וריח טוב ומגרה מתפשט בחלל לפני האף. אחר כך – פחות נעים. לפורר ולמעך גושים סוררים וחצופים, אחר כך באה ההגמעה ושטיפת הכלים ו – לכיתה.
כשהנך בא לעבוד בענף שלך, מרצונך ושלא מרצונך, קולטות עיניך מראות מענפים אחרים.
בוקר: האוויר לח וטלול באותה שעת השכמה. צינת שחר בוקר, הנעימה כשאינה קרה משי, אופפת כל.
ראשית מעמידים את כדי החלב לחימום בתוך פח מים חמים מאד, ועד שהחלב מתחמם עוסקים בהכנת אבקה, חלב אבקה. הנה נתמלא הכד בכמות האבקה הרצויה וכבר לשות הידים מים ואבקה, חומר צהוב ההולך ומלבין. תחילה, כשהאבקה רק נרטבת, נעים מאד, הבצק חמים, וריח טוב ומגרה מתפשט בחלל לפני האף. אחר כך – פחות נעים. לפורר ולמעך גושים סוררים וחצופים, אחר כך באה ההגמעה ושטיפת הכלים ו – לכיתה.
תרצה אייזנברג |
צהריים: קודם לכל, הזמנת חלב לצהרים ולבוקר המחרת, ושולחים את הכדים עם הסוסה כדי שיגיעו בעוד עשרים דקות עד חצי שעה, ואז ניגשים למלאכת האבקה. על המלאכה עצמה לא אחזור. מחלקים את חלב האבקה בכלים – כל אחד מקבל לפי מנתו, ומשקים את הבהמות הפעוטות.
גבי בנאי |
העובד בענף זמן מה יכול להכיר כל עגל בצורת פניו וגופו, או צבע עורו, וישנם עגלים שאין כל צורך להסתכל על המספר הצמוד לאזנם. יש עגלים ויש עגלים. יש עגלים שקטים ומתונים, יש פראים ועזים, ויש הלהוטים אחר הכלי, ויש המסתפקים במנתם ואינם דוחפים ראשם לפני חבריהם. עובדים לפי סדר המספרים עד כמה שאפשר. רוב העגלים בסככה ואחדים בדיר. ישנה מכלאה קטנה ובה העגל "הרקדן". אמנם, זה השוכן בה עכשיו אינו ראוי כל כך לתואר זה, אך בגלל אחד מחבריו שחי שם לפני שבוועת לא מעטים, והיה שובב משתולל נקראים כל הדיירים אחריו בשם הכבוד "הרקדן". והנה מספר 200, צבעו חום ורך כמעט כעין השוקולד וכולו שקט וחמוד. או מספר 206, כמעט כל גופו שחור ומבהיק, ואך על מצחו כתם צר ומוארך צחור על גבי שחור. ו-208 מגודל בגופו אך חמוד למראה.
דוד שניר |
הערה טכנית:
המכתב על שני צדדיו נסרק בפורמט pdf שהבלוג הזה לא תומך בו...
חבל, כי הייתם רואים כיצד נסרק המכתב הקטן הזה בשתי איכויות שונות ועד כמה שונה המראה שמתקבל בשני הניסיונות, מה שמראה לנו שכל הזמן אנחנו צריכים לבדוק את עצמנו בנושאי הסריקה. וכמובן אולי במקרה הייתם מזהים את כתב היד...
אתם צריכים לראות את חנוש עוברת על הטקסטים - היא יודעת כמעט תמיד לזהות - זה הכתב יד של טוני, זה הכתב יד של עדי...
המכתב על שני צדדיו נסרק בפורמט pdf שהבלוג הזה לא תומך בו...
חבל, כי הייתם רואים כיצד נסרק המכתב הקטן הזה בשתי איכויות שונות ועד כמה שונה המראה שמתקבל בשני הניסיונות, מה שמראה לנו שכל הזמן אנחנו צריכים לבדוק את עצמנו בנושאי הסריקה. וכמובן אולי במקרה הייתם מזהים את כתב היד...
אתם צריכים לראות את חנוש עוברת על הטקסטים - היא יודעת כמעט תמיד לזהות - זה הכתב יד של טוני, זה הכתב יד של עדי...
תגובות
הוסף רשומת תגובה