קיץ 1982 / יזהר אסטליין

בקיץ שמונים ושתיים החלפנו את הסילורה שחור-לבן בפיליפס צבעונית.

רגע לפני שפאולו רוסי נמשח למלך העולם, וכמה רגעים אחרי שאריק שרון נופף לשלום לטור הטנקים שחצה את הגבול.

בקיץ הזה עוד הבטנו בפליאה בשמשון בישבורג יושב לבד ובולע ביצים קשות בשלמותן בחדר האוכל.

אחת אחר השניה ליקט אותן בצביטה מיומנת של אצבע ואגודל, קירב אל פיו, השתהה לרגע והביט ומיד בלע כמעט מבלי ללעוס. ארבע או חמש ביצים ברצף בכל ארוחת בוקר.

בקיץ שמונים ושתיים חלמנו בלילה שאנחנו פאולו רוסי ובבוקר ביקשנו בלב שאבא יחזור מלבנון.

אבא אחד לא חזר.

שמשון בישבורג כבר נפטר.

אבא שלי שב עצוב ביום של רבע הגמר.



תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

סיפורה של תמונה / חנוש מורג

סדר זה סדר... / חנוש מורג

קבוצת רותם? קבוצת אורן? אנא הושיעו, הארכיון מבולבל!

טעימות לשבועות!

חלקת הדשא האלוהית / היידי עפרון

החופש הגדול של פעם / חנוש מורג 2018

מי אני ומה שמי?

הארכיון תחת מטריית ניהול המידע / היידי עפרון

ראש השנה, שיר עם היסטוריה / רחל גליק (נחמני) ואנשי (נשות!) הזיכרונות

זיכרונות ילדות מכיתת גפן / אראלה בורנשטיין (לברון), 2017