זכרון קטן מיום כיפור / שרון רשב"ם פרופ

פינה בדרך//שמן על בד//110x110//2009

יום כיפור תמיד זכור לי כיום חם.
כזה שמשתדל להוסיף עוד תענית קטנה לאלו שמאתגרות את מי שכבר צם ממילא.

בבוקר היינו קמים ורצים אל האופניים שלנו.
אני מנסה להזכר איך נראו שלי ולא מצליחה. משתדלת להעלות בדמיון איזה זוג מאיזשהוא גיל. לא, לא עולה לי בראש. אולי המשפט הזה לא נכון? אבל אני בטוחה שכן נסעתי על אופניים ביום כיפור. מוזר.
נעזוב את האופניים לרגע.

אני כן זוכרת את הצעידה ברגל למושב חרב לאת. מעבר לפינה של כפר חוגלה. זו לא היתה הליכה ארוכה. ברכב מדובר בכמה דקות נסיעה, אבל היינו קבוצה גדולה וקולנית של ילדים וההחלטה ללכת לבית הכנסת של חרב לאת תמיד נראתה מאוד דרמטית, כאילו מי שמצטרף עושה איזו החלטה מרשימה, איזו פעולה הרואית שלא כל אחד מסוגל לעמוד בה.
ההליכה לשם היתה קשה כי היה חם. איכשהוא אני זוכרת את טביעת האספלט החם על כף רגל יחפה.
החלטה אווילית,
ללכת יחפה, אבל כך היינו בדרך כלל, יחפים.

היינו מגיעים לבית הכנסת בשקט הגדול שמסביב ורק מתוך המבנה היה נשמע זמזום אנושי תמידי, תפילה שנשמעה לאוזני אחרת כמו שפה זרה. חלק מאיתנו היו נכנסים פנימה, מקבלים עלינו את מנהג המקום, החלוקה לנשים שעלו למעלה, צופות אל גבות הגברים המתפללים. היינו מתיישבות ביניהן, מסתכלות על הילדות, לבושות גרביונים, שמלות מצוייצות, נעלי לק שחורות. לא ידעתי מה לעשות שם, רק להסתכל ולחשוב מחשבות ילדותיות על שייכות ואי שייכות. על זרות.
היינו מחכים רק לרגע אחד, רגע התקיעה בשופר שתמיד ציפינו שיהיה קורע שמיים וכנראה בגלל הרעב היה יוצא דווקא כמו קריאה רפה, נטולת כוחות, כאילו התוקע עצמו רואה לנגד עיניו את מרק העוף המחכה לו בבית ורוצה רק להניח את הקרן בצד וללכת לאכול.
וחיכינו למטר הסוכריות שהיה נופל על ראשי המתפללים, סוכריות טופי - עטיפותיהן בגווני פונץ׳ בננה, טעימות רכות, בשלות.
כשכל זה היה נגמר היינו מתקבצים שוב למטה, מחכים קצת, לראות את הצמים - הרי בכל זאת, מדובר בגיבורים שמנעו מעצמם אוכל ושתיה לשעות רבות...
ואז היינו חוזרים לקיבוץ, ההליכה קלה יותר בגלל החום שעזב, בגלל הידיעה ששם מחכה שוב המולת החיים שתיכף יחזרו לשגרתם.

תגובות

הוסף רשומת תגובה

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

הארכיון והמוות / היידי עפרון

מבצע בוקר בפעוטון / ערה

שתי תמונות / היידי עפרון

עצי הברוש בדרך לבית הקברות / נורית וולף

ראי אדמה, כי היינו בזבזנים עד מאד / חנהל'ה פרנקל

האחד במאי / היידי עפרון

הסיפור מאחורי הסיפור / חנוש מורג

מה תגיד סבא ברונו? / נעה בוכהולץ

ארכיון

הצג עוד