שעטנז - ארכיון / היידי עפרון

למה שעטנז?

לא יודעת. ככה בא לי.

פשוט יש הצפה של דברים שאני רוצה לחלוק איתכם.

והכל מתחבר לארכיון, אבל בשעטנז.

עכשיו תגידו - אבל שעטנז? זה לא טוב... אסור ביחד.

אז על פי חז"ל, אין איסור ללבוש גיזי צמר ואניצי פשתן ביחד, אלא רק אם הם ארוגים זה בזה (ידעתם שיש מעבדות מיוחדות הבודקות האם בבגד יש שילוב של צמר ופשתים ומאשרות את "כשרות" הבגד? החכמתם עכשיו אהה?)

אז כפי שנהוג לאחרונה להגיד - אני פשוט אניח את הדברים כאן - אבל לא אארוג אותם יחד...

ולפני זה, משפט מחץ לפתיחה, לגבי מה זה ארכיונאי:

אלכימאי של השכחה, הארכיונאי הוא נתב הזמן, אחראי על עשיית העבר הבלעדי של העתיד מחלק זעיר של ההווה. (Yann Potin – הארכיון הלאומי של צרפת).

ואם תהיו סבלנים תבינו בסוף מאיפה הבאתי את המשפט המופלא הזה...

1. קבלנו לארכיון שתי תמונות מקסימות של גבעת חיים (המקור), משנת 1942 של "הצלמניה" - חנות הצילום שהוקמה בתל אביב בשנת 1940 על ידי הצלם רודי ויסנשטין (צילם את הכרזת המדינה) ואישתו מרים. את התמונות העבירה עירית ברון (והם התגלגלו אליה כנראה מממכר של בנה).

שיעור התעמלות 1942 הצלמניה

גבעת חיים 1940, הצלמניה
ראו את הבחורה ברקע צועדת עם תרנגולי הודו (?!) ממש קומופזיציה מושלמת

2. שלשום היה יום ההולדת של הצייר ההולנדי הידוע "יאן ורמיר" - 31 באוקטובר 1632
ואיך זה קשור לקיבוץ שלנו? ורמיר היה צייר אהוב על ותיקי הקיבוץ.
גם אצל סבתי היתה תלויה התמונה של ה"נערה עם עגיל הפנינה".

בבתים אחרים הייתם יכולים לראות את "מוזגת החלב".

מעניין למה דווקא ורמיר... אולי הדיוק? ההקפדה?

אין לי מושג... אולי תאירו את עינינו?

בארכיון ממש ליד מקום מושבי יש תמונה של "רבקה" של האמן היהודי אבל פן, גם הוא ציור שהיה אופנתי אצל מייסדי וותיקי הקיבוץ.

3. הכל בגלל קליפס קטן...

רכשנו קליפסים מיוחדים (לא יודעת אייך קוראים להם) שנוחים לעבודה.
הרי זה בסה"כ אביזר טכני משרדי נכון?
למעשה הוא ממש מקל על העבודה שלנו.
אנחנו מקבלים אחרי כארבע שנים חומרים מהמזכירות ואז מהקלסרים אנחנו מכניסים את הניירת לקליפסים הללו.

אם צריך לעיין בחומר, אין צורך להוציא את הדפים ולהכניסם שוב (קלסרים עם מתכת אינם תקניים לשימור).

והקליפס הקטן הזה מוביל אותי לאמירה החשובה: שארכיון חייב תקשורת ונהלים ברורים לגבי חומרים שעוברים מהמזכירות לארכיון (שווה פוסט נפרד).

לאורך השנים בארכיון אפשר לראות מזכירים שעבדו בסדר מדהים והעבירו חומרים בצורה מסודרת ומזכירים שהיו פחות מסודרים ואז רואים את זה בדיוק בארכיון...
בעצם גם היו מזכירות - וזה ממש שובניסטי להגיד רק מזכירים...

4. ולסיום - מה הארכיונאים הצרפתיים חושבים על התפקיד שלהם? את הקטע הבא קבלתי בפורום הארכיונאים הישראלי וקבלתי אישור לפרסמו כמו שהוא...

ובכן, מה עושה הארכיונאי? 

(בלוג של Camille Causse שהופיע בעיתון הצרפתי "ליברסיון")

תרגום מצרפתית: אביבה סופר, ארכיון העיר חיפה

בתמונה: בלשים ממשטרת פילדלפיה מחפשים חומר בארכיון כחלק מחקירת רצח שארע לפני שנים. מהסדרה "פשע מן העבר" המוקרנת בערוץ HOT ZONE.

זה נכון שאמרתי לכם שהוא למד.

אבל אחר כך מה נגיד? מה הם תחומי העיסוקים שלו? שטחי הפעילות שלו? 

רוברט הקטן (Le petit Robert) - נותן לנו את ההגדרה הבאה:

"ארכיונאי: אדם אשר ממונה על השמירה ועל השימור של ארכיונים. ארכיונאי – פליאוגרף הוא ארכיונאי מדופלם בוגר -  - בוגר בית הספר הלאומי לארכיונאות (l'ecole des chartes) ".

האם זה טוב? האם הכול ברור בשבילכם כעת? 

אתם רק מנחשים, תיאור המקצוע הוא הרבה יותר מסובך מהמילים הללו.

כשאתם עושים תיאור ממצה הרי הוא יהיה חסר ערך, ועל מנת שלא תצאו בהכרזה מוצהרת של המקצוע אני מזמינה אתכם לקרוא את התיאורים הקצרים הללו מכל התחומים, תוצרים של בקשה לקבלת הצעות ועדויות. התיאורים הללו מדגישים את המורכבות, ריבוי הפעילויות ואת ההומור במקצוע זה. עדויות אלה יאפשרו לכם, אני מקווה, להבין יותר טוב את התפקיד הזה אשר יותר משהוא מקצוע הוא יעוד.  

אני ארכיונאי:

• אני מנהל שוק ציבורי, מרכז את כל הדיגיטיזציה ומכין את כל הרשומות והקבצים להעלאה לאינטרנט. (JESS Huyghe – הארכיון הלאומי של צרפת).

• אני מארגן את החומר הארכיוני לפי הדרישות של נותני השירות. ולבסוף מפרסם אותם בשעת הצורך. אני מוציא לאור מחקרים בעלי ערך ציבורי רב. (Sebastien Menu - ארכיון העיר סבר Sevres>>).

• אלכימאי של השכחה, הארכיונאי הוא נתב הזמן, אחראי על עשיית העבר הבלעדי של העתיד מחלק זעיר של ההווה. (Yann Potin – הארכיון הלאומי של צרפת).

• מייעץ ועוזר, באמצעות שליטה במקצוע, לשיפור המורשת התרבותית של העסקBenjamin Suc- Limonade&Co ).

• שומר הזמן, לוחם בלתי נלאה כנגד ההרס, נגד הקלישאות והאדישות, אני שומר בחיי על הזיכרון מעבר למוות Sonia DOllinger) - הארכיון והמורשת התרבותית של העיר בון בצרפת).

• שומר על מנת להעריך ולשתף. מסנן את הזיכרון בין אתמול והיום, בין העסק ובעלי העניין שלו מבחוץ. (Roger Nougaretׂ -  BNP<בנק צרפתי בינלאומי>).

• השימור הטוב ביותר של ההוכחה: הוא כובד האחריות של ניהול הרשומות (אנונימי – נאונד <עיר במערב צרפת>).

• מזהה, אוסף ומבטיח את השימור ואת המסירה של המסמכים המקוריים הדיגיטלים ואת שימורם הטוב בארכיון הדיגיטלי – (Coline Vialle - ארכיון העיר ברסט).

• לרוץ מצד לצד, לענות לכולם ולעשות מה שלאחרים אין חשק. האחראי היום יומי על המשאבים בארכיונים (Jean-Yves Le Clere - הנהלת הארכיון והמורשת של Ille et Vilaine).

•  ללוות את  עובדי הארגון, להרגיע אותם על עתיד הרשומות שלהם. להבטיח לפקח ולאפשר גישה למידע (Julien Benedetti - המועצה האזורית פרובנס-אלפים-חוף התכלת << Provence-Alpes-Côté d’Azur).

•הארכיונאי יכול להיות מומחה לספר החוקים של המאה השמינית וגם לסמנטיקה של המרשתת (אנונימי – נאונד <עיר במערב צרפת>).

אתם הבנתם את זה - פרטי, ציבורי, יעיל, מייעץ, נייר, דיגיטלי...

מקצוע הארכיונאי הוא רב גוונים. אסכם את הרשימה המצחיקה הזאת המסתמכת על העדויות השונות על ידי שני נגיעות של הומור:

אני הארכיונאי, רציתי לתרום את חלקי בשינוי העולם... אבל זה לא השתנה – Limonade&Co) - Christophe Jacobs).

אפילו בסרט ג'יימס בונד "קוונטום של נחמה" יש ארכיונאים. (אנונימי – נאונד <עיר במערב צרפת>)

ולסיום:

שעטנז, אמרתי? אבל לא ארוג יחד... רק מונח זה לצד זה.
כי זה ארכיון...