שירת הארכיון
אני נוסע
אני נוסע נסיעות קצרות
לעבר הרחוק
כל נסיעה מביאה אותי
למקום אחר.
לכל מקום צבעים משלו.
בנסיעותי הקצרות
הדרכים עולות ויורדות.
משהו בי מתכווץ
משהו בי מתרחב.
לכל מקום זמן משלו.
מן המקום, עודד גיורי
טיפוסים בגבעה - ציון חביב / ראיינו: מירהל'ה זיו ותמר בר-אילן
בתוכנו 795, 8.6.2000 "אהבתי את העבודה, לא הרגשתי קושי ואני אוהב אותה עד היום" ציון חביב, בן 68 (נראה מצוין וצעיר!) נולד ב-14 במאי 1932, מה שמזמין קודם-כל מזל-טוב! בעל לנורית, אב לשני ילדים וסבא לנכד אחד. מוכר? מתחילים לזהות? כן, ציון – איש צוות הפרדס. ציון עולה לארץ מלוב ביולי 1949 בעלייה מסודרת, דרך תנועת הנוער בה היה חבר. עם קבוצת נער שהגיעו לשדה-אליהו, שם חיו כארבע שנים, כולל שירות צבאי בנח"ל. ב-1952 עלתה אימו. שתי אחיותיו הגיעו במשך הזמן לשדה-אליהו, לאחר שציון ביקש מהקיבוץ לקבלן ונענה ברצון. ציון ידע קרוא וכתוב עברית עוד בלוב, והשתלב טוב בשדה-אליהו. אלמלא הצורך לעזור לאימו, היה מן הסתם חבר קיבוץ. אך תסריט חייו נכתב אחרת. ציון חי בתחילה במעברה עם אימו, ואחר-כך בנתניה. את אשתו נורית הכיר במשתלת "מהדרין" ושניהם נעשו שם בעלי-מקצוע. מכאן גבעת חיים השתלבה בחייו, והוא בחייה. ב-1957 חיפשה גבעת-חיים "מרכיב" לכרם, שהיה אמור להחליף את הזנים. אל מרדכי שקדי, שהיה אז מרכז המשק, הגיעה שמה של נורית כמרכיבה טובה ויחד עם משה מוהר, איש הכרם, הל
תגובות
הוסף רשומת תגובה