זכרונות ילדות מליל הסדר בקיבוץ (העביר יוסי רום)

חברי המשק מסובים לשולחנות ממתינים לכניסתה הטקסית של קבוצת גפן. הקבוצה בכיתה א׳ באותה שנה, ואנחנו נכנסים בשורה תוך רקיעות רגליים ברצפה.
למה רקיעות?
אנחנו משוויצים בסנדלים החדשים שקיבלנו לכבוד החג. ימים רבים לפני כן עמדנו כולנו, אחד אחרי השני, על משטח עור בסנדלריה ומוישה שוסטר סימן עם עפרון, על משטח העור, את צורת רגליו של כל ילד וילדה (מדגדג בכף הרגל...) כדי להכין לנו סנדלים.
ובאולם חדר האוכל מגיע הרגע לשאול את הקושיות.
המשימה הוטלה עלי בהיותי הילד הכי צעיר באולם. ההכנה עם אבא היתה דווקא בסדר, ידעתי לקרוא את זה מההגדה.
אבל כשהגיע הרגע לעשות את זה מול הקהל הגדול, זה היה מפחיד. התביישתי.
ובמקום לשאול את קושיות התחלתי לבכות 😢.

שיהיה לכולנו חג שמח 🍷🍷🍷🍷
קבוצת גפן מחזור יב

(הילד: יוחאי מרגלית. האב היה כאן מורה).








מחזור יב



תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

הפילוג שלי / שמעון הישראלי

"אותות ומופתים" / יריב אמיתי

ורדה לביא מביאה לארכיון צילומים שצילם רפי!

יש ערימה של חבר'ה על הדשא / חנוש מורג

טיפוסים בגבעה - ציון חביב / ראיינו: מירהל'ה זיו ותמר בר-אילן

מעלילות שרלוק הולמס בארכיון גח"א / היידי עפרון

חלוצי גבעת חיים רוחצים בים / כתב: פ.ש

"עוגה לחגיגה כפולה" דבורה הדר