שירי הערש שלי / חנוש מורג


טקס ה"לילה טוב" שחזר על עצמו כל ערב כלל כמה שלבים, כל אחד מהם הכין אותי לפרידה מאמא. בבית הילדים של אז ישנו רק הילדים, ההורים הלכו לחדרם אחרי שהשכיבו אותנו. כך גדלנו כולנו בלינה המשותפת. לא חשבנו שיכול בכלל להיות אחרת.

הייתי אז בת 5, שנת 1950, בקיבוץ כפר סאלד, קיבוץ ספר לרגלי הרמה הסורית. הפחד היה תמיד ברקע, בלילה כל שכן. השלב הראשון בטקס עבר, הייתי עטופה כמו עוגת רולדה בתוך השמיכה, עכשיו הגיע תורם של שירי הערש של אמא.

הראשון בהם היה "לילה טוב הירדם" על פי לחן של שוברט עם המלל הגרמני, כי זו הייתה שפת אימי. אני יודעת שאחריו יגיעו גם שירים בעברית – "בהרים כבר השמש מלהטת", "להבה, להבה, עלי להבה", וגם "הן דמה בדמי זורם". אני, כילדה, סופגת מן השירים את הלהט הסוציאליסטי של אמא, וחשה שאוצר השירים הזה יותר משהוא מבטא את תחושת הפרידה לקראת הלילה, הוא מבטא את רוח הנעורים של אמא – חלוצה שעולה בצעירותה לארץ שאינה יודעת את שפתה וגם לא את שיריה. מבחינתי גם אם מבחר השירים בעברית של אמא דל, הוא משמעותי כי הוא מבטא את דרכה לארץ.

לימים, אחרי הרבה מאד שנים, התוודעתי לסיפורים שעומדים מאחורי השירים, ולמסרים שהם נושאים. אז גם הבנתי עד כמה לא היה זה רפרטואר אופייני של שירי ערש לילדה בגן. 

השיר של אלתרמן "נלבישך שלמת בטון ומלט" היה בשנות החמישים משאת נפשם של החלוצים, ובשנים שבאו אחר כך הופנו חיצי הביקורת אל מילותיו שקיבלו משמעות שלילית בעידן הבנייה והאספלט שכיסו את נוף הארץ ומרחביה. 

יותר מכולם דיבר אלי השיר "הן דמה בדמי זורם" של רחל המשוררת. זה היה אחד מן השירים הראשונים שלמדנו לנגן בשיעורי החלילית בכיתות הנמוכות. המנעד שלו מצומצם ולכן גם קל לנגינה. את הלחן הפשוט למילים היפות הלחין יהודה שרת. תהיתי איפה התרחש המפגש של אמא שלי עם השיר? האם בזכות שליחותו של יהודה שרת, כמדריך בתנועה בגרמניה הכירה גם אימי את השיר עוד שם, טרם עלייתה? תשובה לכך לא אדע, אך בטוח ששיר זה היה גם קרוב לליבה כי היא אימצה אותו כשיר ערש שהיא שרה לביתה הקטנה שנולדה לה בארץ החדשה, בשפה העברית שהייתה לה לשפה חדשה.


תגובות

  1. ושוב - הזכרון הזה שסופר כל כך יפה העיר בי זכרונות גם דומים וגם קצת שונים:
    שיר הערש שלי הושר לי על ידי אבא, לא אמא. גם הוא - ״לאן אתה הולך אבא טוב שלי?״ (״שם שועלים יש…״) - היה שיר ״ציוני״ וגם הוא לא שיר מרגיע במיוחד.
    ובכל זאת ספגתי את ״ילד טוב, הירדם״ (״לילה טוב, הירדם…״) - כנראה מפי המחנכים-המשכיבים בלינה המשותפת. עד כדי כך שהשיר הזה - יחד עם השיר ״נומה ילדי הירדם...״ שגם הוא ״ממוצא גרמני״ היו שירי הערש הבלעדיים שאני עצמי השמעתי לקטנים בזמן השכבה. אגב, מישהו יודע מי הלחין ומי תרגם את השיר השני? ניסיתי לשוא למצוא תשובה באינטרנט.

    השבמחק

הוסף רשומת תגובה

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

הארכיון והמוות / היידי עפרון

מבצע בוקר בפעוטון / ערה

שתי תמונות / היידי עפרון

עצי הברוש בדרך לבית הקברות / נורית וולף

ראי אדמה, כי היינו בזבזנים עד מאד / חנהל'ה פרנקל

האחד במאי / היידי עפרון

הסיפור מאחורי הסיפור / חנוש מורג

מה תגיד סבא ברונו? / נעה בוכהולץ

ארכיון

הצג עוד