גבשושיות או מהמורות? הכביש השחור - זאבה לבני


הך פטיש עלה וצנח
כבישי בטון, בחול נמתח
עורי שממה, דינך נחתך
אנו באים לכבוש אותך.

כך, ועוד שירים כאלו, שרנו בימים הטובים ההם, של שנות השלושים והארבעים. היום כבר לא יושבים על ערמות אבנים ומנפצים חצץ לכביש. את זה עושות המגרסות הגדולות שליד המחצבות. והכבישים, כבר כמעט ואינם כבישי בטון, אלא כבישי אספלט שחורים.
לאורך כל הארץ הם נמתחים, בגבולות הקו הירוק, באזורים המיושבים ובאלה הפחות מיושבים, בדרום ובנגב – ומעבר "קו הירוק ". בגולן ובשומרון ביהודה ובסיני – רשת של כבישים, מאות רבות של כבישים, המקרבים מרחקים.
ולנו - כביש קטן משלנו – שני קילומטר.
- בתחילה מדרכות, אח"כ שבילים, גם שבילי בטון, במשך השנים עוד שבילים, שבילים מרכזיים – רחבים יותר.
והיום כביש. כביש ממש, רחב, המקיף את כל הדרכים הראשיות, מגרש חניה יפה, משטח גדול ליד הרמפה של המטבח – בסה"כ, כאמור, שני ק"מ. רוחב האספלט בלבד, ללא השוליים, שלושה מטר.
לא ביום אחד נולד הכביש, כבר לפני ארבע-חמש שנים דנה בנושא זה וועדת התכנון. לפני שנה הועלתה ההצעה לסלילת כביש בפני המוסדות, ולא אושרה. השנה, ---לכבוד חג העשרים – כנראה אושרה.
ולאחר האישור – עוד יש בעיות. צריך לקבוע בדיוק את התוואי. ואכן, עד הרגע האחרון – שינויים פה ושם. יש בעיות של קווי מים, של קווי חשמל - ומימון...! המועצה האזורית הבטיחה עזרתה – עזרה לא מבוטלת - אבל בינתיים יש קשיים. מקווים שתעמוד בהבטחתה! היתר – מימון שלנו. בסה"כ יעלה הכביש 70000 ל"י - לא מעט!
אבל, כשמתחילים ללכת – אז זה מתחיל "ללכת".


כחודש ימים – מהמדידות ועד פיזור האספלט, ואחרי הפסקה של כשבוע – יש עוד עבודה – עיצוב שולי הכביש, חיבור לשבילים ועוד.




העבודה מתחילה – בתחילה סימון ואח"כ פילוס ואח"כ מילוי כורכר - 300 טון כורכר - והידוק ומים, ושוב הידוק ורק אח"כ האספלט. תערובת של חצץ בגדלים שונים (סומסום, עדש ופול וזפת). תערובת זו מובאת ישר מהמחצבה, כשהיא חמה, במשאיות.
משאיות אלו שופכות את החומר ישר לתוך קרבי ה"פינישר", בעוד זה מפזר את החומר בגובה ורוחב מבוקר  – 3 מטר רוחב, 5 ס"מ גובה. אמרנו "פינישר" – כלומר המסיים, ומה לפני זה? איזה כלים שונים ומשונים? השופל שחפר, הסקרייפר (מפלסת) שיישר, המכבש שכבש את הכורכר, ומיכלית המים שהרביצה – עד לאותו מפזר האספלט – הלא הוא ה"פינישר"...



ביצוע העבודה נמסר ל"סולל-בונה" וזו לקחה את חב' תנופה כקבלן משנה לביצוע חלק מן העבודות. כל ההכנה, עד לפיזור האספלט, שבוצע בידי "סולל-בונה" עצמה.
עבודה רבה וקשה ע"י המבצעים והפיקוח - ועל כל זאת מנצח אורי דייג.
ועכשיו כבר לא יהיה אבק, ואפשר לרוץ על הכביש, ולרכב על אופניים ולאלי יהיה יותר קל לנוע על הכביש על הטרקטור שלו... האומנם?
שאלנו מה בקשר לבטיחות? מה באשר לאלו שאינם צריכים דווקא לנוע בכבישים הפנימיים? – האם אין סכנה שיהיה כאן כביש חיפה- תל אביב?
אז לאלה החוששים – מספר אורי: יהיו גבשושיות על הכביש, שיכבידו על נסיעה מהירה. לא לכל רוחב הכביש, כך שבצד יוכלו לרכב על אופניים ולהסיע עגלות ילדים. ויהיו אפילו תמרורים! אבל – לכל מטבע שני צדדים. הכוונה לאותן גבשושיות, ויש אומרים שיש בהן סכנה מסוימת. מצד אחד הן באות להגביר בטחון – ומאידך יוצרות בעיות אחרות... וגם אין הן מוסיפות יופי לכביש.
ובכל זאת, לאחר השיקולים לכאן ולכאן, סוכם לגבשש את הכביש. ולאלי לא יהיה כל-כך קל כמו שחשבנו. הוא יצטרך להיזהר שהאוכל לא יישפך... וחומי הרגיל לטוס על הטרקטור עלול "לשבור" את הגב...

אלי יואכימסטל


כך או כך – יש לנו כביש, ונהנה ממנו. והעיקר – זהירות! ילדים בדרך! עגלות- פעוטות ואופניים, וסתם חברים מהלכים...


בתוכנו מס.384
21.7.1972
הקלידה מרים ארזי







תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

סיפורה של תמונה / חנוש מורג

סדר זה סדר... / חנוש מורג

קבוצת רותם? קבוצת אורן? אנא הושיעו, הארכיון מבולבל!

טעימות לשבועות!

חלקת הדשא האלוהית / היידי עפרון

החופש הגדול של פעם / חנוש מורג 2018

מי אני ומה שמי?

הארכיון תחת מטריית ניהול המידע / היידי עפרון

ראש השנה, שיר עם היסטוריה / רחל גליק (נחמני) ואנשי (נשות!) הזיכרונות

זיכרונות ילדות מכיתת גפן / אראלה בורנשטיין (לברון), 2017