שאלת התיארוך / היידי עפרון


שאלת התיארוך של דברים מלווה אותי עוד מימי הלימודים לתואר בארכיאולוגיה (עליו הייתי חוזרת היום שוב...).

ממתי החפץ הזה? זו שאלת השאלות.
על רוב החפצים העתיקים אין תאריך. מקסימום מידע כגון "כך וכך שנים למלוכתו של השליט האדיר"... או למרד.
כדי לגלות את התאריך המדוייק או המשוער של החפץ פותחים במסע בילוש - בדיקת הקרמיקה שנמצאה ליד החפץ, מבנים קרובים או מבנה שבו נמצא החפץ, חומרי גלם (הרי אם הכלי הוא מברזל מן הסתם הוא לא נעשה לפני תקופת הברזל...) מטבעות, וחפצים אחרים המתאימים לתקופה מסויימת.
במדע הארכיאולוגיה קיים המושג: "מאובן מנחה" - חפץ ייחודי לתקופה מסוימת שבאמצעותו ניתן לתארך שכבה או תקופה ארכיאולוגית במידת וודאות גבוהה.

ומהארכיאולוגיה אנחנו קופצים לארכיון. שניהם כמובן הם מדעי העבר (ארכי).

בארכיון פעמים רבות אנחנו נתקלים במסמכים/תמונות/סרטים וכו' ללא תאריך ומחפשים את ה"המאובן המנחה".

לפני כשבוע העלו שאלה בפורום הארכיונאים לגבי חומרים מסויימים מתקופת המנדט ושאלת התיארוך שלהם. אחת ההערות המעניינות היתה לגבי רכב שנמצא באחת התמונות שיוצר בתאריך מסויים כך שהיה ברור שהצילום נעשה לאחר שהרכב יוצר - "מאובן מנחה".

בקיבוץ בצילומים וגם בסרטים אנחנו מנסים לנחש את התאריך לפי גיל המצולמים (שבדרך כלל ניתנים לזיהוי בקיבוץ). אבל ניתן כמובן גם להעזר באירוע המצולם, במבנה שמופיע בצילום שנבנה בתאריך מסויים ועוד. אפשר אפילו לפעמים לתארך עשור לפי הבגדים והתסרוקות.

 במסמכים לפעמים זה יותר קשה. משתדלים לזהות לפני הנושא והאנשים החתומים על המסמך (כדוגמת חבר שאנחנו יודעים שכיהן כמזכיר בתקופה מסויימת), כתב היד, ואפילו הנייר שעליו כתוב החומר או מודפס.

אז מה הצעתנו לכם?
תכתבו על כל מה שאתם יכולים את התאריך, גם בכותרת התמונה או בכותרת הסרטון. ובא לציון גואל...
ואנחנו נגיד לכם תודה (כי יש לנו מספיק חידות לטפל בהם...).

ולתעלומה קטנה - קומקום הנחושת בבית משפחת שרי - חנן שרי


מאז ילדותי אני זוכר את קומקום הנחושת הזה בבית הורי - סימה ואליהו שרי. ממש נטע זר בין חפצי הנוי, הלא רבים מדי, שהיו בדירה הקטנה הזו בתקופה שכונתה בפינו "חדר".




הורי, שהיו הראשונים לגור בבית זה בשכונה שזה עתה נבנתה, היו גאים בו.

"את זה מצאו כשבנו את הבית"  נהג לומר אבא ובזה, פחות או יותר, הסתיים הסיפור.

מכיוון שלפני שהוקם גח"א על הגבעה לא היה עליה ישוב, הגענו במשך השנים למסקנה כי יותר סביר שהיה שייך לפועלים שבנו את הבית ואינו, למרבה האכזבה, ממצא ארכיאולוגי.

עם השנים גדל הבית, נוספו חפצי נוי והקומקום, שנדד ממדף למדף, מעולם לא הוברק או קיבל את היחס שהגיע לו.

כשהגיע הרגע לפנות את ביתהּ של אמא שאלנו זה את זה מה לעשות בו והחלטנו שמן הראוי לשומרו בגבעת חיים, שם נמצא. וכך הועבר הקומקום המיוחד לארכיון.


הקנקן זכה לניקוי של חנוש, ואז גם נמצאה עליו חותמת בערבית.


אז ממתי הקומקום? כנראה לפני שנות החמישים אבל אנחנו לא יודעים יותר מזה.



תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

סיפורה של תמונה / חנוש מורג

סדר זה סדר... / חנוש מורג

קבוצת רותם? קבוצת אורן? אנא הושיעו, הארכיון מבולבל!

טעימות לשבועות!

חלקת הדשא האלוהית / היידי עפרון

החופש הגדול של פעם / חנוש מורג 2018

מי אני ומה שמי?

הארכיון תחת מטריית ניהול המידע / היידי עפרון

ראש השנה, שיר עם היסטוריה / רחל גליק (נחמני) ואנשי (נשות!) הזיכרונות

זיכרונות ילדות מכיתת גפן / אראלה בורנשטיין (לברון), 2017