ארכיון קיבוץ גבעת חיים איחוד

מתוך:  מוסף הרפת והחלב, בעריכת עמי רוזנסקי   15.5.2006 בפעם הראשונה שולטר נגע בפרה היה זה בשנת 1936 בקיבוץ יגור, אם כי ארצה הוא עלה כבר ב-1934 מהעיר קטוביץ' שהייתה באותם ימים תחת שליטה גרמנית. לחובבי ההיסטוריה שבינינו נזכיר כי עיר הולדתו נרשמה בתולדותינו בזכות ועידת קטוביץ' (תנועת חובבי ציון - 1884). בארץ, הצטרף וולטר לקיבוץ שער הנגב, שחנה אז במושבה גדרה. וולטר היה חבר מס' 51 . גובהו היא בעוכריו, כי רגליו בצבצו תמיד מעבר ליריעת האוהל בו הוא גר. בגדרה, הוא עסק בעבודות שונות בחצרות ובשדות האיכרים עד שנשלח לקיבוץ יגור במסגרת "החלפו'ת" עם חבר יגור, שיובא לגדרה כדי ללמד עברית את חברי שער הנגב. גם ביגור דיברו חברים רבים גרמנית אבל וולטר החליט, כי הגיע השעה לעבור לשפת האם, אם כי הוא העיד תמיד על עצמו, כמי שלא בדיוק הצליח להפנים את השפה החדשה/ישנה ועד יומו האחרון הוא כתב בשגיאות כתיב. ביגור הוא עבד בתחילה ב"שיפור מחנה" מה שמכונה בימינו "גינות נוי" הזיז סלעים והקשיב ליהודה שרת, שריכז את הענף, וגם למד במשך לילה שלם, כמעט מחוסר...

ארכיון הוא לא רק מצמוצי עונג בצפייה בצילומים נוסטלגים שמעלים את רמת הרגשות והגעגוע. לפעמים מעלים באוב גם דברים אחרים... הטקסט הבא - ביקורתי, חריף וכואב... והשנה - 1974  ראשית שנת תשל"ה מעשה שטן בגבעה "אני חלק הכוח ההוא, השוחר -  תמיד את הרע ואת הטוב הוא יוצר (פאוסט גטה) ... והימים ימי אלול, והמה קשים, ואין ענין לאנשים לענות בו, ומשכונתיהם משופצים, וגם שמנו מאוד, והטיבו לבם במאכלות ובמשקאות, ואיש תחת גפנו ותאנתו ישבו. ויאמר ה' אל השטן: "לך והכית בהם, והבאת בם שנאת חינם ונתת בם רוח עוועים, וסתרת בינתם עד כי תקום בהם זעקה גדולה." **** מבעוד בוקר עלה החום ונתגבש למסך עכור. עלטה ירדה מן השמיים, וכיסתה את המדשאות וערוגות השושנים וחדר האוכל וצריף המזכירות. ומקדם עלו קולות רעם והבהקי אש חרצו באפור השמיים, ועננה כבדה נחה על הגבעה, מקום שהיו האנשים מסיימים בחפזה עבודתם, וממהרים אל הצלי והחציל של צהרי-יום נמהר זה. פתאום פרץ רוח גדול, הכה הברק ושבר בברוש כמו היה קנה דק. ניתך הברק, ועם אד המים נגרפו בערוגות שושנים טרופות, עלי דולב, ...

ישבנו עם דן שגיא לשמוע קצת על הבחירות בעבר בקיבוץ. במאמר מוסגר נאמר שדעותיו של דן הן על דעתו בלבד כמובן... בני הדור השני בשנים הראשונות בגח"א היו מעורבים פוליטית באירועים שונים - החל מכינוסי "אחד במאי" בהשתתפות במצעדים, מופעים וקישוט הקיבוץ, ועד לבחירות. אחד במאי גבעת חיים (מאוחד) - יריית אבן פינה לבנין "הפועל" למעשה היו שני סוגי מערכות בחירות - לכנסת ולהסתדרות. אנשים שכחו שיש להסתדרות מערכת פוליטית, שהיום לגמרי מנותקים ממנה כי אנחנו לא חברי הסתדרות. חברי ההסתדרות בחרו מפלגות פוליטיות, וכולם היו מעורבים בשתי המערכות. בחירות להסתדרות 1989 בתוכנו המעורבות התבטאה בהדבקת פלקטים וכרזות בכבישים, בצמתים, על קירות בתים בערים ועד הסעת בוחרים לקלפי. הנערים הצעירים גם חילקו פתקי הצבעה. "בתור צעירים היינו חלק בלתי נפרד מהבחירות" אומר דן. הרשמה (בחירות בשנות ה-80) למתנדבים פעילים ביום הבחירות - המארגן ישראל כץ הזיכרון המוקדם ביותר של דן הוא בערך בשנת 1954-55 – "הייתה מערכת בחירות ונשלחנו להדביק פלקטים של מפא"י (אלף גדול). ל...

כאן הבטחתי לכם במקור את סיפורי פינדה שפע... העלייה על הקרקע לא זכור לי כבר מה היה המניע הישיר להחלטה להציע את עצמנו, כלומר שושנק'ה ואנוכי, להכין את טקס עלייתנו לקרקע. ברור הוא רק ששנינו היינו להוטים תמיד שיום זה ייהפך לחג לא רק לחברינו, אותם 4% עוזבי המקום, אלא גם לאותם חברים מכפר סאלד, שבנוסף לעזיבתם את משקם שהיו ממקימיו, הם נאלצו להחליף את נופו הנפלא של הגליל במישור "משעמם" של עמק חפר. ויתכן מאד שמתחילה לא ידענו, ואולי גם לא חשבנו, שאותו יום ייהפך למאורע ארצי, שאליו הוזמנו כל מנהיגי המדינה, שזה עתה קמה. ומי יודע, והיה ונודע לנו מראש, וודאי היינו חושבים שהמשימה גדולה לראשנו. כך או כך, הפור נפל , ולא היתה הברירה לנסיגה. האיצטדיון אחרי מלחמת השחרור, כאשר הוסרו הגדרות שעקפו את המשק עד אז, התחלנו לסייר באותם השטחים שהיכרנו אותם רק ב"פשיטות" ליליות (וגם בלילות בלי ירח), כך שהנוף שהיבטנו אליו מהמגדל נחשב כ"ארץ אויב", והמתרחש בו היה שייך לעולם המסתורין. המקום בו הוקם היום המג"ח היה מקומו של הכפר מנשייה, שתושביו ברחו מעבר לגבול (הירוק) ליישובים...