ספר, זה כל הסיפור / היידי עפרון
תמונה אחת שמתאימה לנו לשבוע הספר. אני לא ממש מבינה את הנהירה הזו לשבוע הספר. כל ההמון הזה ממש מוציא לי את החשק לקנות ספר. אבל אני כל כך מתחברת לציור הזה שצייר זאב גוטקינד, מאייר שצייר הרבה את הקיבוץ ואת ההווי שלו בצורה אירונית מקסימה. ודווקא התמונה הזו מדברת אלי בפשטות האמיתית שלה, בקווים הנקיים והברורים. בתור ילדה הייתי מגיעה לקיבוץ וישר הולכת לספריה. בספריית הקיבוץ ידעת שיהיה לך כל טוב. אם ברמת גן הייתי מסיימת ספר (יותר נכון שניים כי היו ימים שהחלפתי כל יום שניים) והייתי מגיעה לבקש את המשך הסדרה - חמישייה, הבלשים והכלב, הימאים, טרזן ועוד... היו מחמיצים פנים ואומרים : אין, מצטערים. נכניס אותך לרשימת ההמתנה. אבל בקיבוץ - יכולתי לקרוא סדרות שלמות בחופשים. כן, זה הזמן להגיד - הייתי תולעת ספרים אמיתית (וזה הזמן שלכם להגיד אנחנו אוהבים אותך היידי) אז התמונה הזו כל כך מתאימה לי - כל הגוף בתנוחת התרפקות על הספר, והשניים הופכים למעין ישות אחת של מחשבות, מילים ודמיון. איזו הנאה לשקוע בספר, לדמיין את הדמויות, לחוות איתן מסעות, להכיר איתן עולמות חדשים, ססגונים ובלתי יאמנים. להגיר דמע...