רבותי, ההיסטוריה נשמרת... / חנוש מורג
למי שמזדמן לארכיון של הקיבוץ נדמה ששולט בו סדר וארגון מקדמת דנא. אך האמת היא לא בדיוק אידילית כפי שנדמה. נכון, היום אנו עוסקים בהעברה לקבצים סרוקים של הרבה תיקים, יש לומר שלא כל ארכיון יכול להתגאות בקדמה כזו. אבל על רוב קידמה לא מכסה עבר שפעורים בו הרבה מאד חורים. חורים במובן של חומרים שלא נשמרו, נזרקו ואבדו לרוב מתוך תום לב, הרבה מתוך חוסר ידע ויחס של כבוד להיסטוריה. את המכתב הזה שכתב עמרם הישראלי בהיותו מזכיר לזאבה, אני מביאה כהמחשה עד כמה היינו מפגרים בתחום. בתאריך 2.5.1973 כותב עמרם הישראלי (מזכיר דאז) לזאבה שבמזכירות אושרה עבודתה כארכיונאית. ובינתיים, הוא כותב, "אושרו לך יום עד יומיים בשבוע". למי שתוהה – "מה, רק בשנת 1973 מתחיל הארכיון של גבעת חיים לפעול?" אסביר. פינדה שפע עד אז היה פינדה שפע אחראי על איסוף החומרים. אהבתו לתחום השימור הביאה אותו לאסוף פריטים וקטעי עלונים של הקיבוץ. הוא עשה זאת כמעט בהתנדבות, וראשית הארכיון של גבעת חיים מושתת על אוסף זה, ולמעשה חופף להולדת הארכיון של בית טרזין שבו עבד פינדה. פינדה לא עסק במיון וקטלוג החומר לתחו