ארכיון קיבוץ גבעת חיים איחוד

אנחנו עובדים במלוא המרץ על הפקת תאריכון של הקיבוץ. משנת 1992-1952 החומרים לוקטו על ידי עדי נחמני, ומ-1993 עד 2012 על ידי חנוש מורג.* אנחנו מביאים לפניכם מקבץ מקרי ודוגמית קטנה שתוכלו להתרשם מעושר המידע, ועד כמה הוא מייצג את ההיסטוריה הקיבוצית הכללית והמקומית. 1952 נובמבר • סיכום שנת תשי"ב ב"גת": הייצור הכללי כמיליון לירות ישראליות – 1/3 מזה לייצוא. • אריה ש' לעבודה במרכז החקלאי לשנה אחת. הנס פיינברג נבחר כמרכז משק. נפתחה הספרייה, עוד בנקודה הישנה. • הושלם בניין מחסן המשק. • כיתה י"א הפסיקה את לימודיה למען עיבוד האדמות בנגב, והתגייסות לעבודה במשק. • הצטרפה אלינו החברה סימה רובינשטיין מגליל ים. 1960 נובמבר • ירדו במפתיע גשמי חורף ראשונים: 36 מ"מ אצלנו. • פה אחד נבחר יונה לנדסברג כמזכיר "מאחר ששני צעירים: אורי מירון ומרדכי קורנשטיין הסכימו להיכנס לענף הפרדס". • "וועדת השוואה" ביצעה את תכניתה להטיב את רמת הריהוט למי שאינם מקבלים פיצויים. קיבלנו כבקשת משרד החקלאות, 7 משתלמים מחבש למשקנו. • ד"ר אבל, הרופא שלנו מראשית הימ

למה שעטנז? לא יודעת. ככה בא לי. פשוט יש הצפה של דברים שאני רוצה לחלוק איתכם. והכל מתחבר לארכיון, אבל בשעטנז. עכשיו תגידו - אבל שעטנז? זה לא טוב... אסור ביחד. אז על פי חז"ל, אין איסור ללבוש גיזי צמר ואניצי פשתן ביחד, אלא רק אם הם ארוגים זה בזה (ידעתם שיש מעבדות מיוחדות הבודקות האם בבגד יש שילוב של צמר ופשתים ומאשרות את "כשרות" הבגד? החכמתם עכשיו אהה?) אז כפי שנהוג לאחרונה להגיד - אני פשוט אניח את הדברים כאן - אבל לא אארוג אותם יחד... ולפני זה, משפט מחץ לפתיחה, לגבי מה זה ארכיונאי: אלכימאי של השכחה, הארכיונאי הוא נתב הזמן, אחראי על עשיית העבר הבלעדי של העתיד מחלק זעיר של ההווה. (Yann Potin – הארכיון הלאומי של צרפת). ואם תהיו סבלנים תבינו בסוף מאיפה הבאתי את המשפט המופלא הזה... 1. קבלנו לארכיון שתי תמונות מקסימות של גבעת חיים (המקור), משנת 1942 של " הצלמניה " - חנות הצילום שהוקמה בתל אביב בשנת 1940 על ידי הצלם רודי ויסנשטין (צילם את הכרזת המדינה) ואישתו מרים. את התמונות העבירה עירית ברון (והם התגלגלו אליה כנראה מממכר של בנה). שיעו