ארכיון קיבוץ גבעת חיים איחוד

מתוך פוסט בפייסבוק – 10 שנים למותו של דובוש.  מיכל כהן הבת של דובוש ואביטל (בן אור) כתבה טקסט לזכרו שפורסם בעלון כפר עזה.      שורה למטה מימין לשמאל - אביטל בן-אור, רינה נבון,  למעלה מימין לשמאל - חנוש, עירית שילה, ששי בוכהולץ                               דובוש מלך הכולבויניקים בכפיפה אחת גרו הרציני - איש ערכים ורוח, חוקר מטעם עצמו, יסודי ומושקע, איש עקרונות מחמיר, יש ויגידו נוקשה, ולץ שובב - בדחן, הומוריסט וקוסם, שטותניק פרוע, יש ויגידו חתרן. אכן  - משיכת חבל לא פשוטה בין ה"יורם", גלגולו הקדום של החנון, ל"דובוש", פושטק אגדי (ממסורת החסידות) פורע חוק וסדר, אשר הואר במפגשו עם הבעל שם טוב. כך חברו להם אהבת הסדר ופריעת הסדר וקסמה של הרוח, אז איך בכלל אפשר לנוע עם חבורה מורכבת שכזו המתכנסת לה באיש אחד? סיפור מחאת הכולבויניקים הוא אולי דרך טובה לראות משהו מאיך העסק הזה עבד. ולמרות שכבר סופר, ונדרש ומוחזר, תמיד כיף ומצחיק לחזור אליו. מעשה שהיה כך (בערך) היה. חדר האוכל הראשון בגבעת חיים איחוד ערוך לארוחה עם כלים על השולחנות עם כלבוייניק ב 9.2.1994, לפני 27 שנה, ימים של סע

על פי ישראל כץ המיקום המדויק של טקס אבן הפינה שהתקיים לפני 69 שנים, ב-23 במאי 1952, הוא איפה שעומד הבית של עליזה שילר, מהצד השני של הכביש, מול הבית של מוטי וסמדר זעירא. זאת שמעה מפיו חנוש מורג. ישראל כץ בטקס אבן הפינה ב-1952 (משמאל האיש הגבוה עם הכובע, עומד ליד איציק פניגר): בתמונה הבאה רואים את ישראל כץ מסביר לילדים על הטקס והכותרת של התמונה שמצאנו אצלנו:   "ילדים משוחחים עם ישראל כץ במקום שבו הונחה אבן הפינה"  (ראו את השלט גזית נבנה כפי שהיה בטקס אבן הפינה המקורי). השילוט על בית עליזה שילר שנעשה ב-2012 לכבוד 60 לקיבוץ: בשלט כתוב: דירת חברים* זהו שריד אחרון מדגם שנעלם מן העולם, שבו הצניעות וההסתפקות במועט עדיין שלטו בתכנון ובבניה. הדגם הזה נבנה בשנת 1952-1953, ושימש כמודל לכל התנועה הקיבוצית, כי היו בו גם שירותים וגם מטבחון קטן, לוקסוס במושגים של אותם זמנים.  היו שני טיפוסי בתים: בשיכון א' בתים דו-משפחתיים; בשיכון ב' – בתים עם ארבע יחידות – בקצוות למשפחות ובתווך חדרים ליחידים. לכל דירה היו שתי כניסות, זו הסיבה שבגבעת חיים איחוד היו תמיד גינות מטופחות מסביב לבתים. מקו