ארכיון קיבוץ גבעת חיים איחוד

אז מה הקשר בין חלון לארכיון? קודם כל זה חרוז. זה עובד נהדר. בכלל ארכיון מתנגן היטב עם בלון, ארון, דיכאון, שיממון, המון, ואני בטוחה שאפשר למצוא עוד כמה חרוזים עם נימה יותר אופטימית. ומה לעניננו? הבלוג הוא בעצם סוג של חלון וירטואלי (מילת שוס עדכנית לתקופתנו) לארכיון. אבל אני גם מצאתי לי חלון ממש אמיתי! החלון בחדר האוכל. פעם החלון הזה קיבל כבוד גדול. כולם ראו אותו בכניסה לחדר האוכל. כולם עברו לידו והציצו בעת שהלכו לארוחת הבוקר, צהריים או ערב. באירועים, בחגים, בעונות חדשות הוא היה הופך לבמה לענפים, לוועדת תרבות - ממש תאווה לעיניים. והזמנים השתנו... היום כבר לא כולם מגיעים לחדר האוכל ועכשיו החלון לפעמים עומד לו מעט מיותם. קצת מבויש... ירד המסכן קצת מגדולתו. אז החלטתי לכבוש אותו (ולא נכנס לנושא הפוליטי בעניין). כן, לכבוש אותו לכמה שבועות לטובת הארכיון והנוסטלגיה. החלטתי עם קונספט: חלון בניחוח של חורף. ואני עם הידיים השמאליות שלי חשבתי לעצב חלון. הרי יש מעצבי חלונות ואני מה אני יודעת? נגשתי במרץ לעבודה. אספתי חפצי חורף ישנים מ"מול הלול" כדוגמת תנור גז, ג...

כולם מדברים על זה שכל פעולה שלנו באינטרנט נרשמת היכן שהוא. אפשר לעקוב אחרי האתרים שבהם אנחנו גולשים, מה אנחנו מעדיפים לקרוא ומה אנחנו רוכשים ברשת. כך גם בעצם מתאימים לנו את הפרסומות. אם תסתכלו על המודעות הממומנות בפייסבוק תבחינו שיש התאמה, לפחות חלקית, בין תוכן הפרסומות והדברים שמעניינים אתכם אישית או דברים שאתם מתעסקים בהם. וזה רק קצהו של הקרחון. רבותי,  1984 זה כאן ועכשיו. גם בבלוג הזה אני חייבת לספר לכם שאפשר לצפות בסטטיסטיקה  - אל בהלה, לא לגבי אנשים ספציפים אלא מה שמעניין אנשים באתר (בלוג) ומה הם קוראים או במה הם צופים באתר. אז ככה - גיליתי שאנשים נכנסים לקרוא את הכתבות (פוסטים) אבל בעיקר מתעניינים בתמונות. הכי הרבה מתעניינים בגלריית התרבות, אחר כך בתמונות חצר הקיבוץ, בצילומי מחזורים, ובסוף הרשימה נמצא אתר ההנצחה.  זה לא מפתיע שאנשים אוהבים תמונות ותמיד מחפשים את בני משפחתם וחבריהם. הפרויקט הגדול והמקסים שנערך השנה בקיבוץ - "בעין אוהבת" שבו הצטלמו משפחות מהקיבוץ הוא בדיוק חלק מהתשוקה הזו של אנשים. העובדה שהתרבות נמצאת בראש הצפייה היא מעניינת ומת...

אני לתומי חשבתי שאם הארכיון סגור ואין בו חלונות אז גם לא יצטבר בו הרבה אבק. מסתבר שזה ממש לא נכון, ואבק רב מצטבר על המיכלים ועל הארונות. כמו שאני רואה את זה ברגע שפותחים את דלת הארכיון גדודי קרדית האבק רק מחכים לרגע המתאים ופולשים לארכיון בהמוניהם. אנחנו לא רואים את זה כי הן פשוט כל כך זעירות... מפלצות איומות? אל בהלה, אלה בסה"כ קרדיות אבק מיקרוסקופיות אז מה בעצם אכפת לנו כל כך מהאבק חוץ מהתאווה הבלתי נשלטת לפעמים לניקיון? מסתבר שהאבק פוגע בחומרים שבארכיון. כך לפחות הסביר לי המדביר המקצועי שהדביר לנו בקיבוץ את הארכיון. בכלל הוא פרש לפני עולם שלם של נשיונל ג'יאוגרפיק בארכיון - שממיות, תיקנים, עכבישים ושאר מיני "וילדה חייס' שמגיעים לבקר אותנו וממש לא מתעניינים בעבר אלא ממש בהווה. השממיות שהן בכלל בעל חיים מוגן לא עושות כלום לחומרים בארכיון וכך גם העכבישים. מצד שני יש חרקים שחושקים מאד בכל האוצרות שיש לנו בארכיון במיוחד אם הם עשויים נייר. לפני כמה ימים הגיע אלינו חומר לארכיון שפשוט היה מלא חורים קטנטנים והיה ברור שהוא שימש כארוחת צהריים עסיסית לאיזה ח...

לפני כמה חודשים,   בתחילת העבודה בארכיון בגבעת חיים איחוד, הצטרפתי לכנס של ארכיונאי עמק חפר. חוץ מזה שהורדנו (אני ורענן רז) את מפלס הגיל בשנים רבות היה מפגש מרתק. לכל האנשים היה במשותף הרצון העז לשמר את החומר של הישוב שלהם. והנה חלפו להם עוד מספר חודשים והספקתי להיות כבר בכמה כנסים, לבקר בכמה ארכיונים, להשתתף בהשתלמות ארכיונאים של תנועת המושבים (כן, כן המושבים) והנה אני רואה שיש יותר ויותר פנים צעירות בקרב הארכיונאים. אז איך אפשר להסביר את התופעה? האם פתאום ארכיונאי נהיה מקצוע נחשק? נו טוב... לא נגזים.  אבל אני חושבת שאנשים הבינו שהארכיון הוא צומת דרכים נהדרת שבה אפשר ללמוד על העבר ולשמר אותו ומצד שני הוא דרך נפלאה לחבר בין אנשי הקהילות החדשות לבין המקום עצמו. הקהילות החדשות של הכפר משלבות בין אנשי המקום השורשיים שגדלו במקום לבין אנשים חדשים שלפעמים בכלל לא היו קשורים למקום או בנים שחזרו עם משפחותיהם למקום שבו גדלו. אז איך עושים את זה? יש הרבה דרכים ואחת הדרכים היא כמובן בהקמת הבלוג הזה. כי האתר הזה הוא לאו דווקא מקום שבו רק מוצאים דברים ישנים ועתיקים אלא גם דבר...