ארכיון קיבוץ גבעת חיים איחוד

הכותרת הזו בהחלט ארוכה מדי. לפעמים אתה רוצה להגיד יותר מדי דברים בכותרת. מרוב עצים לא רואים את היער... שמיכת טלאים סרוגה של מרים צנגן  והפעם היער הזה ססגוני להפליא, והוא נתרם לארכיון על ידי משפחת צנגן. מדובר בשמיכת טלאים מצמר. ריבועים-ריבועים צבעוניים עם דוגמאות גאומטריות מזכיר קצת שטיחים של אריחי קרמיקה צבעוניים.  היתה תקופה שנשים רבות סרגו שמיכות בסגנון הזה, שנועדו לפעמים להתכסות בימים קרירים או ליד הטלוויזיה (קצת דוקרניות לפעמים). לי יש שתי שמיכות כאלה שסרגה סבתי ליובה שיפמן. פשוט לא יכולתי לזרוק אותן. הן כל כך מזוהות עם סבתא ועם התקופה. אז הנחתי אותן בארון עמוק. ועברתי איתן דירות בתל אביב. הן נכנסו לקופסאות קרטון והוצאו מקופסאות קרטון, עד שעברתי לכאן, לקיבוץ והן חזרו למקום שבו הן נוצרו. והנה פה הן זכו לעדנה. יום אחד פשוט ידעתי שאני רוצה את אחת מהשמיכות על הספה בסלון. והנחתי והיא פשוט התאימה בול. צבעונית וחמימה ומזכירה לי את סבתא. וזה מעביר אותי לשאלה הבאה:  מתי ישן הופך לרטרו? לפני כמה זמן הגיעה אלי אורחת מתל אביב. היא הסתכלה על השמיכה...