הטקסט הבא פורסם גם בעלון החודשי אבל בקיצור. הנה הגרסה המלאה: ההחלטה החשובה לסיים את בניית בית וינה בכספנו, עשויה לשנות את יחס החברה למפעל חשוב זה ולחזק את הרגשת אחריותה כלפיו. עד כה היה זה בנין שניתן לנו, מעין מתנה, מעטים הצטרפו או צורפו לחוג שקבע פרטי צורתו ודרכי ביצוע. ההחלטה עוררה בי הרהורים על גיבוש התכנית, על תוצאות התכנון, על ערך הבית בשביל החברה ועל אפשרויות השלמת המפעל. מלכתחילה עמדה השאלה החשובה: למה ישמש האולם? ברור היה שעליו לשמש מטרות רבות: להוות מקום כינוס לאירועים חברתיים, מסיבות ומופעים. מלכתחילה חיפשו יעדים רבים בשטחים שונים של פעולות החברה. בתחילה הוגשה תכנית ענק - אולם בן 3000 מקומות – מלוות הסברים. לכמה ועידות וקונגרסים צריכה גבעת חיים לדאוג. התכנית המעובדת הופיעה, ולא מעט וויכוחים התנהלו סביבה. בתכנית השנייה הופיע מבנה תת- קרקעי, אולם ויד-זיכרון למשהו. בתכנית השלישית והאחרונה תוכנן אולם, כחלק ממרכז חברתי, בשכנות בית התרבות ואז ביניהם רחבה מרוצפת. ליד האולם – מבנה נוסף לפעולות חברתיות שונות. הוויכוחים המייגעים בתקופה זו היו בעיקר על מימדיו של הבניין ועל י...