רשומות

הפסיפס האבוד והאמנית האלמונית / היידי עפרון, חנוש מורג

תמונה
החזיקו חזק! אתם יוצאים למסע בעקבות יצירת אמנות יפה המוסתרת מתחת לשטיח בקיבוץ גבעת חיים איחוד, יש חנות יד שניה צבעונית וקסומה. מי שמגיע לחנות מסתובב לו בין פרטי הווינטג' ובלי משים דורך על ריצפת בטון שאת חלקה מכסים שטיחים. אם תבקשו מענת לוי, בעלת החנות, היא תרים את השטיח, ומתחתיו יתגלו שני פסיפסים גדולים ויפים של בעלי חיים וניכר מיד שיד אמן יצרה אותם. סיפורו של הפסיפס בשנת 1954 הונחה בקיבוצנו הצעיר אבן הפינה לבית התרבות, שעוד בטרם נחנך כבר ידעו להגיד שהוא ייקרא על שם חיים ארלוזורוב (כמו הקיבוץ עצמו). בית התרבות, שהארכיטקט שלו היה חבר הקיבוץ אלכס קשטן, היה אמור להיות חלק מהמרכז התרבותי חברתי של הקיבוץ או כפי שאלכס כינה זאת "לב הקבוצה".  מהבחינה הטופוגרפית קל לראות שהיה זה אך טבעי למקם אותו בלב היישוב, על גבעה. השם 'בית התרבות' הפך מהר מאד ל'מועדון חברים' ולא עבר הרבה זמן והוא נקרא פשוט 'מועדון'. באותו בית תרבות נבנתה ריצפה ובה שובצו שלוש עבודות פסיפס, מעשה ידיה של אמנית הפסיפס חיה פישהנדלר. חיה יצרה בקפידה ובמקצועיות פסיפס של בעלי חיים - עופר, שועל וח

כרוניקת הדואר בגבעת חיים איחוד /צוות הארכיון

תמונה
בפורום הארכיונאים ביקשו לקבל מידע על היסטוריית הדואר בקיבוצים.  ארכיונאים הם למעשה עם של לקטים ובלשים, ובקשות כאלה מתקבלות בברכה.  להלן הכרוניקה של הדואר בקיבוצנו שלוקטה מהמקורות שבארכיון.  את הלקט ההיסטורי חותם סיפור נחמד של רחל נחמני על הסבא שלה - "סבא נחמני" שחילק דואר ועיתון בשנים הראשונות של הקיבוץ. *תוספות והערות יתקבלו בברכה אצל צוות הארכיון. 22.01.1954 -  לתשומת לב החברים: לרגל העלאת תעריפי הדואר אנו מבקשים את החברים להשתמש בעיקר בגלויות לכתיבה בפנים הארץ. לחו"ל בדואר-אוויר אנו שולחים אך ורק איגרות. מכתבים ישלחו בדואר רגיל. 06.02.1954 - לתשומת לב החברים! החל מהראשון לפברואר הועלו במידה ניכרת תעריפי הדואר גם לחו"ל. החברים מתבקשים להתחשב בכך. 22.01.1955 - הסתיים המו"מ עם הנהלת הדואר ביחס להתקנת טלפון במשקנו. ההתקנה תעלה 1400 ל"י, ותבוצע עוד בחודש ינואר. 13.02.1955 - בימים אלו הודיעה לנו סוכנות הדואר שעובדים בהתקנת קו הטלפון למשקנו. יש לצפות לכך שבימים הקרובים יצלצל לראשונה הטלפון אצלנו. מספרנו יהיה: חדרה 347. אף סוכנות דואר תקום אצלנו בקרוב, לעת-ע

"האמת בפרסום" / יריב אמיתי

תמונה
 בוקר קייצי אחד, כשהאוויר מהביל מסביב, יריב נכנס לארכיון עם עיניים בורקות – "קבלנו אוצר".  ואכן, אחרי דפדוף באוצר הבנו שמתנה נאה שמרה לנו דבורה צנגן בעליית הגג שלה. שוב הגיע לידי (באדיבותם של חן ונתנאל החשמלאים) מטמון קטן שנותר מיותם במשך שנים רבות בעליית הגג של הבית בו גרו בזמנו דבורה ומנחם צנגן ז"ל.  שיעור בכלכלת בית  מירי יגודה, גייל לבקוביץ, דבורה צנגן דבורה, שהייתה מורה ותיקה לכלכלת-בית שמרה עלוני פרסומת ומתכונים ("קונטרסים" בלשון התקופה) של יצרני מזון, אגודות ממשלתיות לקידום תזונה נכונה, היגיינה ובריאות, התאחדויות חקלאיות והכל ברוח הקיצוב והצנע שאפיינו את שנות החמישים-שישים.  בתור חובב מושבע של גרפיקה ישראלית ישנה, לא יכולתי להישאר אדיש לאיורים הנפלאים של מעצבי התקופה ההיא, כגון: א. להמן והאחים שמיר שיצרו פרסומות מאוירות (מזכירות קצת את איורי ספרי הילדים של אותה תקופה) בצבעים עליזים, קריקטורות מקסימות, אמרות שפר שנונות שנועדו לסייע לעקרת הבית רבת-התושיה להכין מטעמים מזינים לבני המשפחה, תוך כדי שמירה על תקציב מאוזן ורוח ציונית מפעמת בלבבות ובקיבה. מעט &quo

טו בהב מהארכיון / היידי עפרון

תמונה
 כלבים בקיבוץ. לאחרונה פורסם תקנון כלבים בקיבוץ. לאורך השנים נכתב הרבה מלל לגבי כלבים בקיבוץ גבעת חיים איחוד - בעד ונגד כלבים משוטטים בקיבוץ, ותלונות וכעסים ופחדים... וברכות... וחיבוקים לכלבים, וגידול כלבים מקצועי ואפילו אירועים מיוחדים לכלבים. אז לכבוד טו באב, כלומר טו בהב רצינו גם להקדיש להם קצת מהמרחב הוירטואלי שלנו. רות לוי ערב לכבוד כלבי הקיבוץ, ארנון לפיד 29.7.1983 ערב טוב לכם אחים-כלבים – ערב טוב שנאוצרים ופודלים ודקלים וקוקרים וכלבי-זאב וכלבי רועים וסטרים ובני תערובת, לבנים ומנוקדים, חומים-אדמדמים וחומים כהים, שחורים וברודים, ברונטים וחסרי צבע. ערב טוב סומרי-קוצים ורכי-פרווה, מתולתלים וקירחים, קצוצי שיער ועתירי צמר, נובחים בבס והומים בטנור, מצייצים בפאלצט ומיבבים כחתולים, לא עליכם.  ערב טוב לכם, וערב טוב אם תרשו, גם לאורחיכם, הלא הם בעליכם וידידיכם חברי הקיבוץ ובעיקר ילדיו.  פטר לנג משה פינק 1966 אחרי שהקדשנו מסיבות ועצרות לקבוצות-מיעוט מקופחות למעשה או רק לכאורה בקיבוצנו, ב"יום הותיק", "יום הילד" ו"יום החברה" הגיע ללא ספק תורכם, ואנו מקווים שגם לכ

מחסן המשק לאן? / חנוש מורג 2022

תמונה
מחסן משק אפרת אשל בהיסטוריה של ההתיישבות בארץ לא תמיד ידעו להעריך, ולא תמיד החשיבו את המבנים שהוקמו כמבני המשק. שלא כבאירופה, שם כל אסם וכל רפת נחשבים ומטופלים כחלק מן הקומפלקס של החווה כולה, וזוכים לטיפול ולשימור כמו מבני המגורים של המשפחה.  כאן בארץ, נטו להזניח את אותם המבנים, וברבות השנים אף אחד כבר לא הבחין ביופיים הפונקציונאלי, על אף שאותם ארכיטקטים שתיכננו את הקיבוץ והמושב בראשית ההתיישבות נתנו להם דגש אסתטי. והרי כבר נאמר שצורה ותוכן כרוכים זה בזה, וחלק ניכר מאיכויות המבנה נמדדות על פי הפונקציונאליות שלו. אם נבחן את המבנה של מחסן המשק נבחין בפרופורציות המושלמות, בעיצוב הגג הנאה ובחומריות הגולמית שלו. איכויותיו האסתטיות ניכרות לעין, והן היו תואמות לתפקוד שיועד לו.  בניית מחסן המשק, צילם עמרם נבו 1953 במקור היווה מחסן המשק מחסן תבואה ותערובת. בימים של טרם היות אמבר, היה בכל קיבוץ מחסן תערובת, שהוכנה לרוב במקום. מן המחסן חילקו את שקי התערובת לענפי החי, והרמפה של הפריקה והטעינה עדיין קיימת בצד הדרומי של המחסן.  משהוקם 'אמבר' מחסן המשק איבד את תפקידו כמחסן תערובת, והוא הוסב ל