ארכיון קיבוץ גבעת חיים איחוד

חזרנו לבלוג אחרי הפסקה ארוכה ועל כך צוות הארכיון מתנצל... ברור שהדבר הדיר שינה מעיניכם. גבעת חיים איחוד נוסדה על ידי חברי גבעת חיים וחברי כפר סאלד שפרשו אחרי הפילוג הקיבוצי בשנת 1952. ילדי כפר סאלד, שהיום הם סבים וסבתות בקיבוץ, היו ילדים קטנים כשהיתה ההתקפה הגדולה של הערבים על כפר סאלד. הם זוכרים בעצמם או דרך הוריהם את המתקפה הקשה. במתקפה נהרג ברונו בוכהולץ, אביהם של יורם וששי בוכהולץ. לשמחתנו, יוני פרינץ, שנולד בכפר סאלד העביר אלינו לארכיון טקסט מעניין מאותה ההתקפה מזווית קצת אחרת. כפר סאלד על צלע ההר מתוך מחקר של אורי מילשטיין על סיוע הבריטים ליישוב בישראל החודש לפני 78 שנים, בוצעה ההתקפה הגדולה ביותר עד אז, של ערבים חמושים על יישוב יהודי. כ 300-600 תוקפים. הקשר הטלפוני היה מקולקל. האתת נהרג ולמרות כל זאת הצליחו חברים ביישובי הסביבה להזעיק משוריינים בריטיים שסייעו להניס את התוקפים.  סיפור המעשה מטה , מתוך מחקר של אורי מילשטיין על סיוע הבריטים ליישוב בישראל. אחרי פשיטת הפלמ"ח על ח'סאס, ב-18 בדצמבר 1947, נשקפה סכנה ליישוביי צפון עמק החולה, ובייחוד לקיבוץ כפר-סאלד, המזרחי שבייש...

אנחנו נתקלים בתוכן עניינים כמעט בלי לשים לב, בספר, בעיתון או באתר. בעמוד אחד קטן מופיעה בעצם מפת הדרכים שלנו: איפה נמצא מה ואיך להגיע בדיוק למה שמעניין אותנו.  לתוכן עניינים יש גם משמעות ארכיונאית. כשמישהו מחפש מידע מלפני עשרות שנים או כתבה מסוימת בעיתון ישן, תוכן עניינים מסודר הוא עוד כלי להגיע למידע. בארכיון גבעת חיים איחוד היו לנו לאורך השנים כמה מסמכים עם תוכן עניינים של העלון החודשי "בתוכנו", כשחלקם מוקלדים וחלקם סרוקים. למי שלא מכיר – עלון "בתוכנו" נכתב כבר בשנת 1952 עם עליית קיבוץ גבעת חיים איחוד לקרקע. השם "בתוכנו" הוא למעשה ירושה מהעלון מכפר סאלד (חלק מהמייסדים של גבעת חיים איחוד היו במקור מכפר סאלד). במהלך העבודה גילינו שרק בשנת 2003 התחילו להכניס תוכן עניינים לכל עלון בנפרד, כשבארי צימרמן היה עורך. למזלנו, ארכיונאי העבר של הקיבוץ דאגו לייצר מסמכי תוכן עניינים למקבצי עלונים ובראשם עדי נחמני.  המטרה שלנו היתה לרכז את כל המסמכים המפוזרים למסמך אחד ברור. לשמחתנו השנה נכנסה לתמונה נעה, מילגאית שקבלנו דרך המועצה האזורית עמק חפר. המילגאים מקבלים מלגה ב...

הנעורים יצאו ביוזמה ברוכה של הגעה לבתי הפנסיונרים עם תשורה מתוקה. ביחד עם המתוק הם גם קיבלו חידון עם שאלות מהיסטוריית הקיבוץ. החלטנו לשים גם כאן כדי שתהנו. ותנסו לפתור. חידון גבעת חיים איחוד יוני 2025 בסוף החידון יש מקרא של התשובות הנכונות. 11-15 תשובות נכונות – אין עליכם! 5-10 תשובות נכונות – אתם בסדר סה"כ 1-4 תשובות נכונות – נדרשת עבודת התנדבות בארכיון להעמקת הידע המקומי 1. מה התאריך של היום הקובע? 1. 1.1.2004 2. 15.2.2003 3. 12.12.2002 2. איזה תפקיד לא היה בקיבוץ? 1. מרכז שירותים 2. מרכז לוגיסטיקה 3. מרכז חינוך 3. מה לא גידלו בגח"א? 1. בננות 2. מנגו 3. ענבים 4. מי זכה בשתי מדליות זהב באליפות ישראל בשנת 1970? 1. אורי דייג 2. גרשון שפע 3. יורם מנדלבאום 5. מי היה חבר כנסת לפני רם שפע? 1. יצחק רובין 2. נחמיה גינסבורג 3. ברוך אזניה 6. מי שימש כמוכתר בגבעת חיים? 1. אורי פולק 2. ישראל כץ 3. אריה שילה 7. מי גידל/ה גמלים ליד הרפת? 1. אשר ישראל 2. רובי ברנע 3. ענת ברנע 8. מתי נפתח "מול הלול"? 1. 1996 2. 2001 3. 1989 9. מי נקר...

מרים צ'רבנקה (לבית משפחות הס ורטהיימר) נולדה ב-1924 בצ'כוסלובקיה וגדלה בעיירה עם חיי תרבות עשירים ופעילות ציונית ענפה. כנערה הצטרפה לתנועת 'השומר הצעיר' ועסקה בחינוך ובהדרכה. במהלך מלחמת העולם השנייה נשלחה לגטו טרזין בצ'כיה יחד עם אחותה הקטנה רותי וסבתה. אבא שלה נלקח לפני שהגיעו לגטו, והיא לא ראתה אותו יותר. בגטו עבדה בטיפול בילדים, במטבח ובגן הירק. שם גם הכירה את מילה צ'רבנקה. מילה צ'רבנקה נולד ב-1921 בצ'כוסלובקיה, ועם פלישת הנאצים נשלח לעבודות כפייה, בהן נחשף לתנאים קשים במיוחד. מאוחר יותר הגיע לטרזין, שם פגש את מרים. השניים טיפחו מערכת יחסים שהתחזקה למרות התנאים הבלתי אפשריים סביבם.  בתאריך 24.3.1942 הגיעו רותי, סבתא ומרים לגטו טרזינשטט שבצ'כיה. הסבתא היתה כבר מעל שמונים, ולמרים מלאו בדיוק כמה ימים לפני כן 17.  החיים בגטו טרזין היו תערובת של פחד תמידי, עבודת כפייה, ורגעים נדירים של תקווה. עבור מרים ומילה, הגטו היה מקום שבו הכל נלקח – פרט לאנושיותם. הם עבדו קשה: במטבח, בגני ירק, במחסנים – לעיתים 16 שעות ביום. הם חיו תחת איומי טרנספורטים שיכלו לבו...

 ב25.2 לפברואר השנה נפטר אפרים ארליך שהיה ידוע בכינוי - "אפרים השומר". האמת שבארכיון שלנו לא היה הרבה מידע עליו. אז הנה התיקון שלנו לזכרו של האיש שרבים זוכרים. בסקירה משנת 1989 שערך פינדה שפע על השכירים שליוו את הקיבוץ כתוב על אפרים -  "אף הוא מאלה שהצטרפו אלינו לבנות את הנקודה מיומה הראשון. שומר שדותינו, בן 62, רווק, מלווה בכלב ענק אחד וטנדר.  יליד הולנד, שומר גם על שטחי המאוחד."  המידע הבא הועבר אלינו מהדס אלבאום, ופורסם גם בגח"מ. אפרים נולדת בגרמניה בעיר דורטמונט ב- 4/9/1924 בנם של אליהו ואסתר, ה' יקום דמם. אתה ניצול טרום שואה. ילדותך נקטעה עם עליית האיום הנורא של השואה והוריך מתוך דאגה אין קץ שלחו אותך ואת אחיך הבוגר ממך ב- 10 שנים לשבדיה לבית ילדים בתקווה להצילכם. ומשם הגעתם לארץ והתקבלת אצל משפחת זייד בשייח אברק, שבה גדלת והשתלבת.  הוריך ואחותך הקטנה שנשארו בגרמניה ניספו בשואה. ואתה לאורך חייך נשאת עמך את צלקות העבר. התגייסת לצבא, נפצעת, ומאז כף ידך הייתה עטופה בכפפה ביחוד בימי החורף. הרבה אנחנו לא יודעים על עברך, כי  לא הרבת לדבר ולספר, ניסינו לשאול ...

בואו אספר לכם מה קורה בארכיון שלנו לאחרונה... יש המון דברים מרתקים!  קודם כל, יש לנו צוות מחוייב שכולל את חנוש, יריב והיידי ולצידם קבוצת מתנדבות מסורות: שלומית נחמני, רחל נחמני, רותי חי, ערה דניאל ויערה בן אור (חכו לכתבה שלה בעלון). ילדים מציצים לארכיון חדשות טובות בנוגע ל מדור ארכיון באתר - אנחנו בשלבי מעבר אחרונים לאתר החדש. כבר העברנו את כל החומרים, כולל התאריכון המיוחד שלנו שמתעד 60 שנות היסטוריה מ-1952 עד 2012 (כבר שמענו בעבר על אנשים שהתמכרו אליו...) בקרוב נוכל לחגוג השקה רשמית. אנחנו משקיעים מחשבה רבה ב פרויקט ההנצחה באתר, שבו כל חבר וחברה שהלכו לעולמם מקבלים דף מיוחד משלהם - קישור לדפי ההנצחה באתר   בתחום הדיגיטציה - ממשיכים במרץ! סורקים ומקטלגים אלבומים ומסמכים, קלטות (קסטות) ישנות הופכות לקבצים דיגיטליים (אם תרצו להאזין להקלטות של קרובי משפחה, פנו אלינו) ומשתדלים לסדר ולארגן את החומרים למען הדור הזה והדורות הבאים.  לגבי הוידאו - אנחנו ממשיכים לנסות להתגבר על כמות חומרים גדולה של סרטים ולקטלג את כולם. רוב החומרים עברו בעבר המרה ל-DVD ומשם לפורמט דיגיטלי. קלטות ...

יום אחד הופיעה על שולחן הארכיון בובת יד מרוטה בצבעי שחור, לבן ואדום - צפרדי שמו.  לבושתי, כנכדה שלא גדלה פה, לא הכרתי אותו.  טל בירן הביאה אותו מבית אמה אסתי, ואם טל בחרה להביא אותו - בוודאי הייתה לו משמעות מיוחדת. כך יצאתי בעזרתה של חנוש למסע לגלות את סיפורו של צפרדי. אסתי עם צפרדי - פעוטון מירהלה 1987-1990  אך אי אפשר לספר על צפרדי בלי להתחיל באסתי, האישה שהפיחה בו חיים.  בתחילת שנות ה-80 הגיעה אסתי לקיבוץ עם משפחתה, והביאה עמה את אהבתה העמוקה לחינוך ולמוזיקה. במשך שנים רבות חינכה כיתות א', לימדה דרמה לילדים ולמורים, בבית הספר היסודי ובתיכון. כשסיימה את תפקידה כמחנכת, הקימה את מרכז המוזיקה - עולם קסום של צלילים ושמחה שהעניק אושר רב לילדים ולהוריהם. נציין גם את תרומתה בחגים השונים, במיוחד את קטע ההמחזה שלה בסדר פסח - "בתופים ובמחולות". באחד מחגי החנוכה אסתי כתבה על המשמעות של המוזיקה בחייה:  ...המוסיקה היא הרמוניה של אהבה נגינה של סובלנות היא שביל זוהר בים של חשיכה ופורענות היא זוהרת ובכוחה לאחד, לשמר, לעדן ולענג. בכוחה לגרום לנו להיות טובים יותר ובתוך נשמתנו ל...

השבוע מתוכננים שני גיוסים לתחזוק הגינון בבית העלמין. יום ד' 11.9.24 בשעה 16:30. יום ו' 13.9.24 בשעה 8:00. בהקשר הזה קפצנו לבקר את הטקסט של נירה פרינץ משנת 1988 שמתייחס לשנת 1958 בערך... וכמובן שהכתוב משובח כתמיד. מתוך חוברת "חיים בגבעה" שנת בר מצווה 1988 לספר היום לדור ה״שלט רחוק" איך אספנו תפוחי אדמה לפני שלושים שנים זה כמו לספר על מרד בר כוכבא. היום הבן-אדם יושב בבית, לוחץ ב"שלט", פותח תשדיר "היית מאמינה היית מאמין, תפוח אדמה אינו משמין" ועוברות לפניו תוך חצי דקה עשרות תמונות על מתכונים כמו תפוח אפוי, תפוח בתנור, תפוח מאודה וכו' ..." היינו בכיתה ט', יצאנו לגיוס הוצאת תפוחי אדמה.  כל אחד קיבל מסגרת ברזל אליה חובר שק, ונצמד לחלקת אדמה באורך של 40 צעדים, וככה ארבע שעות, כפוף כפוף קרוב קרוב לאדמה - להרגיש שאדם ואדמה אחד הם. גורר אחריך שק מלא תפוחי אדמה וכל איזה עשר דקות מגיע הטרקטור, פותח תלם חדש מלא מפרי האדמה. והבוס, אורי וולף הגדול מכולם, סופר צעדים בגלל אי הבנות בין החברה... בקיצור, קשה, חם, כבד ומיגע. אבל מה - הטרקטוריסט - מי א...