ארכיון קיבוץ גבעת חיים איחוד

  מזמן לא כתבתי בבלוג וזה עצוב כי בראש שלי דווקא יש המון סיפורים ודברים מעניינים. אולי זה סיפתח לעוד סיפורים, זיכרונות ותמונות. לאחרונה נפגשו חברי קבוצת אורן (מחזור מ"ד) לפגישת מחזור.  בווטסאפ כתבו לי:  הי היידי, מה נשמע? את יודעת אם יש דרך לאתר בארכיון את הצגת בר המצווה של קבוצת אורן? הקבוצה שלנו וגם את חג המשק? סיימנו יב בשנת 2000 והצגת בר מצווה היתה בשנת 1995. אנחנו פשוט עושים מפגש מחזור בשבוע הבא. פגישת מחזור מד קבוצת אורן במשך השנים שאני בארכיון נפגשתי בכמה וכמה מפגשי מחזור ותמיד מעניין אותי הרצון של חברי הקבוצה להיפגש אחרי כל כך הרבה שנים. דווקא הפגישות מחזור של אנשים מבוגרים אפילו יותר מעניינות. אלה שגדלו לפני המעבר מהלינה המשותפת ללינה המשפחתית בתחילת שנות ה-80 של המאה הקודמת. מחזור טו אני מסתכלת על תמונות המחזור הישנות בארכיון ורואה ילדים עומדים בשורות - שורה ראשונה, שורה שנייה, מישהו מחייך, מישהי מסתכלת הצידה, המטפלת עומדת לידם. אבל ככל שאני חושבת על זה יותר, אני מבינה שלא תמיד אני מסתכלת על כיתה או על קבוצה אלא על סוג של משפחה. במיוחד אלה שחיו ביחד עד שהלינה המ...

יום השואה 2026, משפחת באואר-אסטליין *הוקרא על ידי אילת אסטליין ליד האנדרטה הבית שבו נולד הריברט באואר, או סבא מורדי, כפי שקראנו לו, נמצא בכפר הורנשטיין, מהלך שעה נסיעה מוינה. קומה אחת, גג רעפים משופע, ארובה מאבן, שלושה חלונות שתי כניסות, מעל אחת מהן שלט גדול "באואר יוזף – בשר ועופות". בחזית עץ ערמונים ומדשאה רחבה. ראיתי אותו בתמונה מצהיבה מסוף מלחמת העולם הראשונה, כרקע לצילום משפחתי, סבא מורדי עדיין תינוק בזרועות אביו העומד גאה בכניסה מתחת לשלט, ובעוד תמונה שצולמה לאחר כניסת הנאצים לאוסטריה, הפעם כרקע לשלט " יהודים אינם רצויים כאן " ובפעם השלישית באופן  אמיתי מאד לפני שלוש שנים, בביקור משפחתי במולדת הישנה של סבא. בהורנשטיין של עכשיו השבילים צרים ושקטים, בתים עם חצרות מדושאות ובהן אופניים ועצי פרי, מישהו עובר ותולה בנו מבטים, כמו שואל, רק בלב ובגרמנית "אני לא מכיר אותך. של מי את?" אבא של סבא מורדי, יוסף באואר, היה תלמיד חכם ובצעירותו יועד לרבנות. הוא שלט במספר שפות, ובמלחמת העולם הראשונה שירת כמתורגמן בצבא האוסטרו-הונגרי. אמא של סבא מורדי, פרידה באואר ל...

חזרנו לבלוג אחרי הפסקה ארוכה ועל כך צוות הארכיון מתנצל... ברור שהדבר הדיר שינה מעיניכם. גבעת חיים איחוד נוסדה על ידי חברי גבעת חיים וחברי כפר סאלד שפרשו אחרי הפילוג הקיבוצי בשנת 1952. ילדי כפר סאלד, שהיום הם סבים וסבתות בקיבוץ, היו ילדים קטנים כשהיתה ההתקפה הגדולה של הערבים על כפר סאלד. הם זוכרים בעצמם או דרך הוריהם את המתקפה הקשה. במתקפה נהרג ברונו בוכהולץ, אביהם של יורם וששי בוכהולץ. לשמחתנו, יוני פרינץ, שנולד בכפר סאלד העביר אלינו לארכיון טקסט מעניין מאותה ההתקפה מזווית קצת אחרת. כפר סאלד על צלע ההר מתוך מחקר של אורי מילשטיין על סיוע הבריטים ליישוב בישראל החודש לפני 78 שנים, בוצעה ההתקפה הגדולה ביותר עד אז, של ערבים חמושים על יישוב יהודי. כ 300-600 תוקפים. הקשר הטלפוני היה מקולקל. האתת נהרג ולמרות כל זאת הצליחו חברים ביישובי הסביבה להזעיק משוריינים בריטיים שסייעו להניס את התוקפים.  סיפור המעשה מטה , מתוך מחקר של אורי מילשטיין על סיוע הבריטים ליישוב בישראל. אחרי פשיטת הפלמ"ח על ח'סאס, ב-18 בדצמבר 1947, נשקפה סכנה ליישוביי צפון עמק החולה, ובייחוד לקיבוץ כפר-סאלד, המזרחי שבייש...

אנחנו נתקלים בתוכן עניינים כמעט בלי לשים לב, בספר, בעיתון או באתר. בעמוד אחד קטן מופיעה בעצם מפת הדרכים שלנו: איפה נמצא מה ואיך להגיע בדיוק למה שמעניין אותנו.  לתוכן עניינים יש גם משמעות ארכיונאית. כשמישהו מחפש מידע מלפני עשרות שנים או כתבה מסוימת בעיתון ישן, תוכן עניינים מסודר הוא עוד כלי להגיע למידע. בארכיון גבעת חיים איחוד היו לנו לאורך השנים כמה מסמכים עם תוכן עניינים של העלון החודשי "בתוכנו", כשחלקם מוקלדים וחלקם סרוקים. למי שלא מכיר – עלון "בתוכנו" נכתב כבר בשנת 1952 עם עליית קיבוץ גבעת חיים איחוד לקרקע. השם "בתוכנו" הוא למעשה ירושה מהעלון מכפר סאלד (חלק מהמייסדים של גבעת חיים איחוד היו במקור מכפר סאלד). במהלך העבודה גילינו שרק בשנת 2003 התחילו להכניס תוכן עניינים לכל עלון בנפרד, כשבארי צימרמן היה עורך. למזלנו, ארכיונאי העבר של הקיבוץ דאגו לייצר מסמכי תוכן עניינים למקבצי עלונים ובראשם עדי נחמני.  המטרה שלנו היתה לרכז את כל המסמכים המפוזרים למסמך אחד ברור. לשמחתנו השנה נכנסה לתמונה נעה, מילגאית שקבלנו דרך המועצה האזורית עמק חפר. המילגאים מקבלים מלגה ב...

הנעורים יצאו ביוזמה ברוכה של הגעה לבתי הפנסיונרים עם תשורה מתוקה. ביחד עם המתוק הם גם קיבלו חידון עם שאלות מהיסטוריית הקיבוץ. החלטנו לשים גם כאן כדי שתהנו. ותנסו לפתור. חידון גבעת חיים איחוד יוני 2025 בסוף החידון יש מקרא של התשובות הנכונות. 11-15 תשובות נכונות – אין עליכם! 5-10 תשובות נכונות – אתם בסדר סה"כ 1-4 תשובות נכונות – נדרשת עבודת התנדבות בארכיון להעמקת הידע המקומי 1. מה התאריך של היום הקובע? 1. 1.1.2004 2. 15.2.2003 3. 12.12.2002 2. איזה תפקיד לא היה בקיבוץ? 1. מרכז שירותים 2. מרכז לוגיסטיקה 3. מרכז חינוך 3. מה לא גידלו בגח"א? 1. בננות 2. מנגו 3. ענבים 4. מי זכה בשתי מדליות זהב באליפות ישראל בשנת 1970? 1. אורי דייג 2. גרשון שפע 3. יורם מנדלבאום 5. מי היה חבר כנסת לפני רם שפע? 1. יצחק רובין 2. נחמיה גינסבורג 3. ברוך אזניה 6. מי שימש כמוכתר בגבעת חיים? 1. אורי פולק 2. ישראל כץ 3. אריה שילה 7. מי גידל/ה גמלים ליד הרפת? 1. אשר ישראל 2. רובי ברנע 3. ענת ברנע 8. מתי נפתח "מול הלול"? 1. 1996 2. 2001 3. 1989 9. מי נקר...

מרים צ'רבנקה (לבית משפחות הס ורטהיימר) נולדה ב-1924 בצ'כוסלובקיה וגדלה בעיירה עם חיי תרבות עשירים ופעילות ציונית ענפה. כנערה הצטרפה לתנועת 'השומר הצעיר' ועסקה בחינוך ובהדרכה. במהלך מלחמת העולם השנייה נשלחה לגטו טרזין בצ'כיה יחד עם אחותה הקטנה רותי וסבתה. אבא שלה נלקח לפני שהגיעו לגטו, והיא לא ראתה אותו יותר. בגטו עבדה בטיפול בילדים, במטבח ובגן הירק. שם גם הכירה את מילה צ'רבנקה. מילה צ'רבנקה נולד ב-1921 בצ'כוסלובקיה, ועם פלישת הנאצים נשלח לעבודות כפייה, בהן נחשף לתנאים קשים במיוחד. מאוחר יותר הגיע לטרזין, שם פגש את מרים. השניים טיפחו מערכת יחסים שהתחזקה למרות התנאים הבלתי אפשריים סביבם.  בתאריך 24.3.1942 הגיעו רותי, סבתא ומרים לגטו טרזינשטט שבצ'כיה. הסבתא היתה כבר מעל שמונים, ולמרים מלאו בדיוק כמה ימים לפני כן 17.  החיים בגטו טרזין היו תערובת של פחד תמידי, עבודת כפייה, ורגעים נדירים של תקווה. עבור מרים ומילה, הגטו היה מקום שבו הכל נלקח – פרט לאנושיותם. הם עבדו קשה: במטבח, בגני ירק, במחסנים – לעיתים 16 שעות ביום. הם חיו תחת איומי טרנספורטים שיכלו לבו...