משק ילדים, דיר העזים-עגלים. טקסט בלתי מזוהה. מי מכיר?
יואל סמואל, יהודית קסטן, תמי פרטיג, מגמיעים עגלים הטקסט הזה נתגלה במיון של מיכל חינוך, בתיק משק בית ספר. על הנייר לא כתוב תאריך ולא כתוב מי כתב - כנראה אחד הילדים שעבד במשק בסוף שנות ה-60, תחילת ה-70. מי יכול לעזור לנו לזהות את הכותב? תיאור העבודה מדוייק וממצה אך עם זאת בעל שאר רוח... עבודה במשק - דיר עזים דיר עיזים זה, שהינו מקום עבודתי למעשה, אינו אלא דיר עגלים קטנים, אך על שם אותן בריות שהיו בו לפנים נקרא הענף – דיר עיזים. בענף זה עובדים שלוש פעמים ביום – שלוש ארוחות לעגלים הרכים – בוקר, צהרים וערב. כשהנך בא לעבוד בענף שלך, מרצונך ושלא מרצונך, קולטות עיניך מראות מענפים אחרים. בוקר: האוויר לח וטלול באותה שעת השכמה. צינת שחר בוקר, הנעימה כשאינה קרה משי, אופפת כל. ראשית מעמידים את כדי החלב לחימום בתוך פח מים חמים מאד, ועד שהחלב מתחמם עוסקים בהכנת אבקה, חלב אבקה. הנה נתמלא הכד בכמות האבקה הרצויה וכבר לשות הידים מים ואבקה, חומר צהוב ההולך ומלבין. תחילה, כשהאבקה רק נרטבת, נעים מאד, הבצק חמים, וריח טוב ומגרה מתפשט בחלל לפני האף. אחר כך – פחות נעים. לפורר ולמעך גושים סוררי...