קריקטורות של זאב גוטקינד, הווי הקיבוץ בשנותיו הראשונות
"חורף בהיר בגבעת חיים איחוד" מי מכיר?!
הכל התחיל כש... יום אחד, בחדר האוכל אריאל הרץ מגיע אלי ושולף קלטת אודיו (קסטה) ישנה: "תראי, הקסטה הזו היא מהספרייה של ברונר. חבר אמר לי שיש בה מוזיקה איכותית." כך חולפת לה תהילת עולם... אם תשאלו ילדים של היום אם הם יודעים מה זו קסטה או מה זה תקליט, הם מן הסתם לא ידעו... אצלנו בארכיון יש ארון אחד שיש בו קלטות אודיו (בלועזית קסטות), קלטות פשוטות כאלה שהיו פעם מכניסים לטייפריקורדר ושומעים. הקלטות האלה היו פעמים רבות מסתבכות בתוך המכשיר, ואז היו יוצאים מלא חוטים חומים, ארוכים, מבריקים, וזהו... הלכה הקסטה. עכשיו צריך לקנות קסטה חדשה או לדאוג שמישהו יקליט לך את המוזיקה האהובה עליך. ואצלנו? רוב הקלטות בארון שלנו אמורות להיות מתומללות... אני אומרת "אמורות" כי אני לא יודעת בדיוק אם כולן מתומללות. זה משהו שצריך לבדוק לעומק, וכמובן הכי טוב יהיה גם להמיר אותן... יוצאים מהארון כשחזרתי לארכיון פתחתי את ארון הקסטות שלנו. בעולם הארכיונאות, אם אתה שומר חומר בפורמט שעבר זמנו, ואתה כבר לא יכול לשמוע אותו, הרי שהחומר הלך לאיבוד. לכן אנחנו מחזיקים שלושה טייפי
תגובות
הוסף רשומת תגובה