ארכיון קיבוץ גבעת חיים איחוד

בין מכלי הארכיון נחו להם בשקט וחיכו ליומם המסמכים הישנים של יונינה טלמון גרבר. הנוגע בהם מרגיש את אצבעות הזמן. בזיכרון אישי ופרטי שלי מימי ילדותי בראשית הקיבוץ, אני מעלה במעומעם דמות אישה עם צמה שחורה שמתארחת בבית של הוריי. זכרתי שקראו לה יונינה טלמון. ידעתי שהיא עושה מחקר בקיבוץ, ובו היא מראיינת את חברות הקיבוץ. הכל קרה אי אז בשנים הראשונות של הקיבוץ בשנות ה-50 המוקדמות. כעבור שנים מעטות היא נפטרה, ורבים התאבלו על לכתה של חוקרת צעירה ומבטיחה מהאוניברסיטה העברית. השנים עברו ועימן גם נשכח ממני אותו אירוע.  כשהגעתי לעבוד בארכיון גיליתי את התיקים של המחקר של יונינה על מדפי הגנזך. אלה הכילו חומרים שהתבססו על הראיונות עם חברות הקיבוץ, ועל תצפיות שעשו חוקרים צעירים בניצוחה של יונינה על עבודת הוועדות, הצוותים של הענפים ועל ראיונות עם מרכזי ענפים. עלעלתי בהם - פתחתי גם את הריאיון אם אמא שלי, אבל הבנתי שעדיף להשאיר את התיקים חתומים, עד שיימצא חוקר או חוקרת שיתעניין בהם.  לא תמיד זוכים חומרי המחקר לחזור לכור מחצבתם. כאן, כנראה, פעל נחמיה מאחורי הקלעים לכך שאותם חומרי מחקר יגיעו לארכיון שלנו.  מו