ארכיון קיבוץ גבעת חיים איחוד

מרים ארזי מתנדבת של הארכיון. היא מקלידה במרץ רב כבר חודשים את הסיפורים של גרי בר שלום . כל פעם היא מגיעה לארכיון לוקחת עוד חבילה ומחזירה את חבילת הניירות הקודמת. מדי פעם היא מספרת בהתלהבות על הסיפורים של גרי המגוללים מ-1932 סיפורים הקשורים בעלייה, בהגנה, ובבניית הארץ מטובלים בסיפורים עסיסיים אחרים... הנה סיפור אחד מיני רבים על רכישת האווירונים מצ'כיה בזמן מלחמת העצמאות. מידע נוסף על הרכישה רכבת אווירית העברת מטוסים ונשק לישראל בראשית מלחמת השחרור כאשר קנינו נשק בכמויות גדולות בצ'כיה דרש אהוד (אבריאל), וגם קיבל, שדה תעופה מיוחד ליד העיר ז'אטץ.  בימי ילדותי היה אזור זה ידוע כאזור שבו מגדלים כישות, לתעשיית הבירה.  למעשה שדה תעופה זה עמד לרשותנו.  משרד הביטחון קנה בארצות הברית מטוסי דקוטה דו-מנועיים, כדי להעביר בהם את הנשק והציוד הצבאי שנרכש בצ'כיה. ואז עמד משרד הביטחון בפני בעיה - לא היו לנו טייסים למטוסים גדולים כאלו. בארה"ב באותה עת הסתובבו מאות טייסים אמריקאיים מובטלים (לאחר שחרור מהצבא עם סיום המלחמה) ולהם הצענו להטיס מטוסים אלו מצ'...

במהלך העבודה על אתר ההנצחה של הקיבוץ אנחנו נחשפים לסיפורים מדהימים. הנה סיפור מדהים ועצוב. סיפורו של שאול בר לב שאול בר-לב מספר: "נולדתי להורי, יצחק ונוסיה, בעיירה יהודית קטנה במזרח פולין  - נוצ'אץ שמה (עיירתו של הסופר עגנון). בנעורי הצטרפתי לתנועת נוער ציונית. בן 18 הייתי כשפרצה המלחמה. כאשר הצבא הגרמני החל בפלישתו לרוסיה, החלטתי להתגייס לצבא - האדום. להורי, שחששו מצעד זה, הסברתי כי לא אוכל לשבת בשקט ולחכות עד שהגרמנים יגיעו אלינו, שאינני מוכן להיות מושפל למות על הברכיים, שרצוני להילחם בהם בנשק. כשנוכחו שאני תקיף בהחלטתי, נתנו לי ללכת. באותם הימים החלה הנסיגה הגדולה של הרוסים מאדמת פולין. צירפו אותי ליחידת תותחנים ואחרי קורס מזורז בו למדתי כיצד להפעיל מערכות קשר  מוניתי כאחראי לתפעול הקשר בגדוד תותחנים סובייטי. ארבע שנים לחמתי בשורות הצבא האדום. השתתפתי בקרבות בדרום - רוסיה עד סטלינגד ומשם הועברנו לצפון - ללניגרד וסמולנסק. כאשר הרוסים החלו לנוע קדימה לעבר גבול פולין  הועברתי ליחידות צבא השחרור הפולני שבפיקוד הרוסים ושם השתתפתי בקרבות קייב, ז'יטומיר ...