ארכיון קיבוץ גבעת חיים איחוד

גיא פיינברג שלח לנו שיר מקסים וביקש להקדיש לכל ענקי הכותנה שעבדו בענף בקיבוץ. מה ההיסטוריה שאלנו. תשאלי את אמיר גיל (הבן של גדי גיל) אמר. הסתקרנו. הנה לפניכם השיר והסיפור שמאחוריו. אין מה להגיד, לפעמים אנחנו כל כך נהנים מהעבודה בארכיון! לשיר ביוטיוב כותנה אמיר גיל - מילים, לחן, שירה מיכאל כפרי - גיטרה אקוסטית, שירה עמית פיט ברקן - הפקה, עיבוד, גיטרות יוסי חאקו - תופים הוקלט באולפני מיוז, יגור חלמתי על צוות הכותנה  בבייג'ינג הגדולה מתהפך במיטה נזכרתי איך אמרו לי או טוב שבאת, צריכים אותך ממש היו שם כל מיני טיפוסים  אוחזים כוס תה, ידי חקלאים  כולם זימרו, גוד מורנינג צרוד  במפגש במוסך, בבוקר לפני הזריחה ברחתי מהנאחס של השכבה לעולם בהיר, כולו עשייה ספרתי זמן ליום העבודה  נרתמתי כמו יצול של עגלה היו שם כל מיני טיפוסים  שכך יהיה לי טוב, כולם צדיקים  לצאת לעבודה  לצאת לעבודה  לצאת, עם החבר'ה שלי מהכותנה היתה לנו אופנה מעולה נעלי המגפר, חולצה כחולה  דיברנו בשפה של אדמה שמות חלקות שלא כתובים בשום

כבר מזמן מתבשלת לה ארוחת בוקר לכבוד המתנדבים האלופים של הארכיון שלנו. בסוף זה יצא לפועל. נפגשנו בבוקר סתווי בחדורכל לארוחת בוקר וקפה מפנקים. ואם תשאלו אם צילמנו באותו בוקר, נלך לפינה ונעמוד בבושה. לא תיעדנו... אז מי בא? לפי סדר ישיבה בשולחן – יוני פרינץ, יערה בן אור עם לני שלה; מרים ארזי; נירה ברנסום (שיפמן, הידועה כאמא שלי); חנוש מורג; נורית וולף; ימימה גשן; רותי חי ואנוכי. את כל המפגש העברנו בדיבור על העבודה החשובה של כל אחד ואחת מהמתנדבים, וגם זיכרונות ונוסטלגיה על הדרך. כי איך אפשר בלי? לייצר צוות מתנדבים לאורך זמן זה לא דבר פשוט. צריך להתאים בין היכולות והרצונות של כל מתנדב לצרכים של הארכיון. אני אף פעם לא אקח מתנדב שיעשה משהו רק בשביל ההתנדבות. חייב להיות לזה ערך לארכיון כדי שגם הארכיון וגם המתנדב ייצאו נשכרים. להתנדב זה לא זבנג וגמרנו, וצריך להיות סבלניים ולהתמיד בעבודה, והכי חשוב – גם לאהוב אותה, ולראות חשיבות בענין התיעוד. יוני פרינץ סיפר על העבודה שלו – הוא עובר על כל סרטי פילם, יומטיקס ו8 מ"מ, שהומרו לפני כשנתיים לקבצים דיגיטליים איכותיים, וכותב מה שהוא יודע