ארכיון קיבוץ גבעת חיים איחוד

שבועות של תחילת קיבוץ גבעת חיים איחוד, שנים 1952-54 רבקה חן משחזרת לפי התמונות (בעיקר של עמרם נבו) בעת חג השבועות, ביכורים כל גן/כיתה הסתדרו במעגלים.  על הבמה היו שערים של שבעת המינים, וליד כל שער עמדה בת חיננית. כל בת קיבלה אליה לשער את מי שבא מתוך המעגלים של הגנים והכיתות הנמוכות. את הריקודים רקדו כולם ביחד. ביכורים 1953, נערים ונערות במחול, צילם  עמרם נבו מי בתמונה? בנות מימין: חווי גוטקינד, גילה אייזנר, תלמה קרני (?), יוכבד צור (?), רביבה שמיר, אילנה רטר(?), אורה שיפמן (?) בנים מימין: עוזי יערי (?), שמעון הישראלי, (?), חנוך בן אור, יוסי כפרי, אמנון כפרי. כנראה ריקוד הפתיחה של חג הביכורים. "שאנו" שָׂאֵנוּ בְּתֹף, בְּכִנּוֹר וּבְחָלִיל! שָׂאֵנוּ בַּמָּחוֹל וּבַשִּׁירִים! חַגֵּנוּ כִּי טוֹב – הַךְ לוֹ, זֶמֶר! הַך בַּצְלִיל! שָׂאֵנוּ, זֶמֶר-חַג-שֶׁלַּכְּפָרִים... תְּפִלַּת שְׂדוֹתֵינוּ הִזְהִיבָה הַדָּגָן וְכֶרֶם וָגַן יִרְעַשׁ פִּרְיָם. פָּרוּ עֲדָרֵינוּ, לוּלֵנוּ – לָבָן. טַפֵּנוּ בְּרֶנֶן – הִנָּם! למי שרוצה להקשיב לביצועים של השיר

שנאתי גיוסים.  שנאתי את הפתק שנתלה על לוח המודעות בחדר האוכל, שהתריע על איסוף חברים מהרמפה  בשלוש וחצי או בארבע וחצי...  מי זוכר.  (בטח אחרי מנוחת הצהריים).  נסיעה קצרה לשדות,  חלוקת מעדרים -  הליכה איטית בגב שפוף,  מחפשת עשבים שוטים.  יאוש.  אבל תמיד בתוך זה, בזמן הגיוס -  קרו גם דברים טובים.  הטבע האינסופי של שדות מחולקים שורות שורות בחומים וירוקים. והצרצורים המהפנטים של כל החרקים הנעלמים כל כך מרגיע  ואחרי שאת פוסעת לבדך לאורך שורה ארוכה, העיניים באדמה החומה -  את מרגישה את הפתיחה השקטה, המרגיעה של הקשרים הכבדים שבראש.  המחשבות המידיות של מה שעכשיו ומה שמחר ומה שהיה הבוקר -  מפנות מקום לאחרות, רחבות יותר ואת מתמסרת אליהן בלית ברירה.  ציורים, שירים, סיפורים... הראש מתמלא באפשרות אחרת.  את, את אחרת. והרגע הנהדר שבו השמש מתחילה לשקוע והאויר נעשה צונן, חברי.  והעגלה עם מיץ הפטל הקר, והקרטיבים שקיבלנו אחרי.  העליה לעגלה, הנסיעה חזרה. הקלה.  הידיעה הפרטית שלך -  שכל כך לא רצית, ובכל זאת עשית ועכשיו הפעם הבאה נראית רחוקה כל כך ואף אחד לא יגיד עלייך שאת