טיפוסים בגבעה - ציון חביב / ראיינו: מירהל'ה זיו ותמר בר-אילן
![תמונה](https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEigX3yoEo-hO0cnaTbsPGsy2tkPJgYZGqmF7UFnySOx3qLpXKdwbbdCZN89zhPeYpgDnDm803_RONSFtKbia4qRhQUUSDAUOpFL3RbkKBtppKnxD39x4IVfiPK3nUkegnmGJzj15mhZsC-s/s320/%25D7%25A6%25D7%2599%25D7%2595%25D7%259F+%25D7%2597%25D7%2591%25D7%2599%25D7%2591.jpg)
בתוכנו 795, 8.6.2000 "אהבתי את העבודה, לא הרגשתי קושי ואני אוהב אותה עד היום" ציון חביב, בן 68 (נראה מצוין וצעיר!) נולד ב-14 במאי 1932, מה שמזמין קודם-כל מזל-טוב! בעל לנורית, אב לשני ילדים וסבא לנכד אחד. מוכר? מתחילים לזהות? כן, ציון – איש צוות הפרדס. ציון עולה לארץ מלוב ביולי 1949 בעלייה מסודרת, דרך תנועת הנוער בה היה חבר. עם קבוצת נער שהגיעו לשדה-אליהו, שם חיו כארבע שנים, כולל שירות צבאי בנח"ל. ב-1952 עלתה אימו. שתי אחיותיו הגיעו במשך הזמן לשדה-אליהו, לאחר שציון ביקש מהקיבוץ לקבלן ונענה ברצון. ציון ידע קרוא וכתוב עברית עוד בלוב, והשתלב טוב בשדה-אליהו. אלמלא הצורך לעזור לאימו, היה מן הסתם חבר קיבוץ. אך תסריט חייו נכתב אחרת. ציון חי בתחילה במעברה עם אימו, ואחר-כך בנתניה. את אשתו נורית הכיר במשתלת "מהדרין" ושניהם נעשו שם בעלי-מקצוע. מכאן גבעת חיים השתלבה בחייו, והוא בחייה. ב-1957 חיפשה גבעת-חיים "מרכיב" לכרם, שהיה אמור להחליף את הזנים. אל מרדכי שקדי, שהיה אז מרכז המשק, הגיעה שמה של נורית כמרכיבה טובה ויחד עם משה מוהר, איש הכרם, הל