בחירות בקיבוץ, עם דן שגיא, איש הזכרונות

ישבנו עם דן שגיא לשמוע קצת על הבחירות בעבר בקיבוץ.
במאמר מוסגר נאמר שדעותיו של דן הן על דעתו בלבד כמובן...

בני הדור השני בשנים הראשונות בגח"א היו מעורבים פוליטית באירועים שונים - החל מכינוסי "אחד במאי" בהשתתפות במצעדים, מופעים וקישוט הקיבוץ, ועד לבחירות.

אחד במאי גבעת חיים (מאוחד) - יריית אבן פינה לבנין "הפועל"

למעשה היו שני סוגי מערכות בחירות - לכנסת ולהסתדרות. אנשים שכחו שיש להסתדרות מערכת פוליטית, שהיום לגמרי מנותקים ממנה כי אנחנו לא חברי הסתדרות. חברי ההסתדרות בחרו מפלגות פוליטיות, וכולם היו מעורבים בשתי המערכות.

בחירות להסתדרות 1989 בתוכנו

המעורבות התבטאה בהדבקת פלקטים וכרזות בכבישים, בצמתים, על קירות בתים בערים ועד הסעת בוחרים לקלפי. הנערים הצעירים גם חילקו פתקי הצבעה. "בתור צעירים היינו חלק בלתי נפרד מהבחירות" אומר דן.

הרשמה (בחירות בשנות ה-80) למתנדבים פעילים ביום הבחירות - המארגן ישראל כץ

הזיכרון המוקדם ביותר של דן הוא בערך בשנת 1954-55 – "הייתה מערכת בחירות ונשלחנו להדביק פלקטים של מפא"י (אלף גדול). לא ידענו, אבל זו הייתה עברה על החוק. בזמן שהדבקנו פלקטים על קירות בתים, עצרה לידינו ניידת משטרתית ואמרו לנו לעלות על הניידת - נעצרנו בעוון הדבקת פלקטים בלתי חוקית. בניידת הושיבו אותנו עם זונות, ואז התוודאנו למקצוע העתיק בעולם... כי שאלנו אותן מה הן עושות. ישבנו 2-3 שעות במשטרה עד שבאו מהמפלגה לשחרר אותנו."
בקיבוץ לאורך השנים הייתה התארגנות מאד מסודרת. היה צוות מיומן שישראל כץ עמד בראשו לרוב. לא היו אנשים שלא הצביעו. גם מי שלא היה יכול להצביע, הביאו אותו להצביע...
בצוות היו אנשים שהיו פעילים כל השנה במסגרת המפלגה, למשל, ברוך אזניה (חבר כנסת), שרי (מזכיר איגוד הימאים מטעם מפאי), אליעזר ארזי ועוד.

פלקט להרצאה בחדר האוכל - עיצוב אגי ורדי

פעילות החברים במסגרת המפלגתית הייתה גם מחוץ לקיבוץ - אנשים נשלחו מטעם מפלגות לחו"ל. מגבעת חיים היו אנשים שגויסו מטעם המפלגה למחנות הפליטים בקפריסין (מיכאל כפרי, טוביה ורד).
האנשים התעניינו מאד בפוליטיקה כל הזמן, והייתה עיתונות פוליטית - יומית, שבועית וחודשית – "הדור" (מפא"י), "הפועל הצעיר" והיה ירחון שקראו לו "בטרם".

 1969-1970 - בחירות לכנסת  - צבי יחיאלי  (הקלפי בצריף המזכירות)

אחד הזיכרונות של דן (גם מהמאוחד) הוא פרסום התוצאות על גבי לוח המודעות הקיבוצי בתום הבחירות. אם התוצאות הראו הצבעה לק' (קומוניסטית) או ח' (חירות) אז השיח בשולחנות בחדר האוכל געש, והיו ניסיונות לנחש מי שם את הפתקאות ה"טמאות" בקלפי של מפא"י.
השם של מפא"י בשנים הראשונות היה מפלגת פועלי ארץ ישראל ובלתי מפלגתיים וסימנה היה א'. הדור הצעיר ברובו לא היה חברי מפלגה. באופן די מודע הקיבוץ שלנו נמנע מהכנסת השיח הפוליטי לחצר הקיבוצית. הרגישות אחרי הפילוג לשיח כזה גרמה לכך שהעדיפו לקיים את הפוליטיקה במגרשים אחרים, לא בתוך הקיבוץ.

קלפי, מימין  לא מזוהה, אביגדור לבקוביץ, בלה ורפל, נחמיה גינזבורג

בתקופת המשבר שפקד את מפא"י והפילוג עם רפ"י נכנסו הרבה צעירים למעורבות פוליטית יותר גדולה. בשנות ה-60 הוקם לראשונה המערך שהיה גוש של מפא"י ומפ"ם, שלימים הפך להיות מפלגת העבודה. מפ"ם התאחדה עם חלקים פחות סוציאליסטים של מפא"י, בעיקר אלה שהלכו אחרי שלומית אלוני והתמקדו בזכויות האזרח והקימו את מרץ.
כששואלים את דן לגבי המהפך ב- 1977, הוא מספר שבלילה של המהפך היה עצב. ראית בקיבוץ אנשים שהתהפך עליהם עולמם (למרות שעשר שנים קודם מנהיגי חירות הליכוד כבר היו חברי הממשלה בממשלת האחדות הראשונה לקראת ששת הימים). מרבית החברים בקיבוץ לא האמינו שיכול להתחולל דבר כזה.

 בחירות 1981 בתוכנו איור - אמנון לוי

לדעתו של דן המצב כיום היא שיקוף של המצב הכללי, העובדה שהחברה הישראלית התברגנה. ההסתדרות הפכה להיות ביתם של שכירים בלבד, ומפלגת העבודה שילמה על זה מחיר. אם מסתכלים היום על מערכות בחירות שהיו בעבר רואים שהחל ממלחמת יום כיפור נוטשים רבים את מפלגת העבודה, ומקימים מפלגות של מעמד הביניים כמו ד"ש, לאחר מכן 'קדימה', ולאחר מכן 'כחול-לבן'. אם בודקים את ראשי המפלגות הללו כולם יוצאי תנועת העבודה וההתיישבות העובדת.
לצערו של דן הקיבוץ כקיבוץ, התנתק מכל פעילות מפלגתית פוליטית במשך כל השנה, למעט בשנת בחירות. קיומה של מפלגה בלי פעילות פוליטית חינוכית לאורך כל השנה מוטל בספק. "זה מה שאנחנו בעצם רואים היום בקיבוץ. המפלגות שבסיסן תנועת העבודה התרוקנו ומוצאים בקיבוצים היום את הליכוד וכחול לבן, וקיומן לא הופך לחלק מהשיח הקיבוצי של הקיבוץ".

מסר אישי מדן – חברים תלכו להצביע ותצביעו למפלגת 'העבודה' או ל'מרצ' כי הן חלק מגוש המרכז-שמאל. גודל הגוש קובע ולא המפלגה. אם אחת מהמפלגות ששייכות לגוש השמאל תמחק אין שום סיכוי לגוש להחליף את השלטון.

שבועות 2019 נעורים גח"א, ביבי מלך ישראל (גל הייט)

שבועות 2019, נעורים גחא


וקצת לפיקנטיות....
1 למאי 1977 (הקליקו על התמונה כדי להגדיל)

בתוכנו  -  יומן  מס.  264   5.11.65   -   לאחר  הבחירות
אנו עומדים לאחר המערכה הקשה, מערכת הבחירות והבחירות עצמן. מערכת שהייתה בארץ כולה ערה מאוד, על החיוב שבערות זו ועל השלילה שב"ערות" מיותרת, לא מחנכת ודוחה.
לגבינו אנו - קשה להגיד שהייתה אצלנו ערות פוליטית מספקת ונכונות לקחת חלק במערכה לקראת הבחירות. אילו באמת היה זה רק משום דאגה "לשלום-בית - ניחא, ניתן להבין זאת. אבל דומה שלא נטעה אם נאמר, שפעלו כאן עוד גורמים. שיש אצלנו קצת אדישות, וקצת לא-איכפתיות, וקצת אמונה - שאין לה הצדקה - שממלא הדברים ילכו והכול יהיה בסדר, גם בלעדינו.
בשל אותה דאגה, חיובית, לשלום בית - החלטנו שלא לקיים כל אסיפות הסברה. אמנם לא מעטים חלקו על כך, חשבו שטוב דווקא שתהיה הסברה, אולי של שני מרצים משני הצדדים במשותף, כפי שעשו בקיבוצים לא מעטים. חשבו ששיחה משותפת אין בה לפגום ולהרוס יחסים - אלא רק יתר אפשרות לליבון דברים, להסברים.
אבל היו חברים שחששו - ולכן החלטנו כך. והיה מקום לסמוך על תבונת חברים הקוראים עיתון ויודעים את הנעשה - שימצאו דרכם.
לא כן הדברים כלפי חוץ.
אם תמיד יש ערך להשתתפותם ולדבריהם של חברי קיבוצים במערכות פוליטיות-ציבוריות - הנה הפעם הייתה לכך חשיבות מיוחדת, ולא רק מהבחינה המעשית של השתתפות במאבק הקשה מול הסכנה הרצינית שאיימה עלינו - עליית הגוש הימיני - אלא גם מבחינה מוסרית. כי יש בכוחם של אנשי קיבוץ, הבאים אל העיר והמושבה, לתרום תרומה מיוחדת, לשלב נימה פחות רגילה, להוסיף גוון שונה קצת מהמקובל - למערכת ההסברה. עצם הופעתם של חברי קיבוץ רבים - יש בכוחה לעצור במקצת בעד תופעות שליליות המתלוות למערכת בחירות. וגם מבחינתנו אנו, אנשי הקיבוצים, חשוב שלא לעמוד מהצד.
ואמנם התגייסו לפעילות מלאה לקראת הבחירות מאות חברי משקים, מכל הזרמים. - ואם גם אמרנו שנכרה אצלנו במידה מסוימת אדישות - אין זה אומר שישבנו בכלל מהצד. התגייסו מאתנו לפעילות מלאה: חברה ל"מערך" - למשך שלושה חודשים, חבר אחד לרפ"י, למשך כחודשיים ועוד חברה ל"מערך" - בשבועיים האחרונים. כן יצאו חברים לחוגי - בית ולביקורי-בית.
בימי הבחירות, וביחוד ביום הבחירות לכנסת יצאו בס"ה למעלה מ-100 חברים.
תוצאות   ההצבעה
בבחירות  למוסדות  ההסתדרות:    את     274
                                                 כא     74
                                                 מ      2
                                                 לע     2
                                                פסולים 4                 
                                                ס"ה   357   מצביעים 
בבחירות  לכנסת:                       את         304
                                               ב           1
                                               כא         67
                                               לע         2
                                               מ          1
                                               ק          1
                                               פסולים  4
                                              ס"ה       380  מצביאים

ובסכום  -  נאחל  לעצמנו, כי נדע גם להבא לשמור על שלום הבית ועל הרוח בתוכנו.


"בתוכנו" 642   28.10.1988  גח"א  שעון החול / עמרם הישראלי
 שעון החול שמפריד בינינו לבין שעת פתיחת הקלפיות הולך ואוזל. למרות הפעילות הרבה, שמתרחשת ברחבי המדינה, סביב בחירות אלה, למרות האמירות הנחרצות כי הפעם "זה בנפשנו" או כי הפעם המאבק הוא גורלי, שוב עברנו את תקופת מערכת הבחירות ללא מעורבות ממשית. יתכן כי חלק מן הריחוק הזה הוא כבר בדמנו: אנו מסתייגים ומתרחקים מכל עניין שיש בו משום מעורבות פוליטית ישירה. הפעם, בנוסף למסורת של ניכור וריחוק, החליטו המומחים לצמצם את הפעילות הישירה של חברי הקיבוצים במגע אישי עם האיש ברחוב, בבית או בחוגים בעיר. הניחו כי עדיף לפעול בעזרת אנשים מקומיים.
תפקידנו צומצם לסייע ביום הבחירות עצמו ברכב ובחברים לוועדות הקלפי השונות. כמו כן התבקשנו לטפל בהגדלת אחוז המצביעים אצלנו.
בעיית המעורבות הציבורית במערכת הבחירות מחריפה גם בשל הדגש שעובר יותר ויותר למפגש האנונימי עם הצופה בטלוויזיה "הקול הצף" שמרחף אי שם בין המפלגות ומצפה לבשורה מתשדירי הבחירות. אך שם מאבדים המנהיגים הרבה מצבעם ועמדותיהם בשל התלות הגוברת והולכת במומחי הפרסום והתקשורת. מה בכוח האדם הפשוט לתרום במאבק איתנים זה שמתנהל על גבי המסך הקטן?
"הפעם זה בנפשנו" זועקת הכרזה. נדמה לי שיש אמת גדולה במלים אלה, ואין זה רק גימיק של פרסומת.
בתחום הכלכלי, אנחנו במצוקה אמיתית, שהיא חסרת פתרון ללא תמיכה וגיבוי ממשלתי. אירועי "כור", מן השבועות האחרונים, הוכיחו לנו שגם ארגונים כלכליים שחוסנם ומצבם טוב משלנו נמצאים בסכנה קיומית בזמן הזה. מבלי סדר עדיפויות לאומי אחר, מבלי הכרה בחיוניות ההתיישבות החקלאית והתעשייה אין לתנועה הקיבוצית סיכוי לקיום. ללא היכולת לקיים את עצמנו גם עקרונות וערכים חברתיים לא יעזרו בעת צרה.
האם מישהו מאתנו מאמין כי ממשלה בהנהגת שמיר תראה את תפקידה בפתרון בעיותינו?
ומכאן לנושא השלום: מה עוד צריך לקרות אחרי שנה של אינתיפאדה, לאחר שנת מצוקה לחיילנו בתפקיד הבלתי אפשרי של חיל מצב בשטחים. עד מתי נמשיך במשימות שיטור אלה ללא סיכוי לפתרון? האם לא ברור לכולנו כי אין פתרון למלחמה זו מבלי הדברות, ויתורים והסדרי שלום? האם לא ברור לכולנו כי לבעיה הדמוגרפית אין פתרון אם לא נפרד מן השליטה בשטחים ביהודה, שומרון ועזה?
במאבק בין שתי הדרכים אין אנו יכולים לצפות לכל התקדמות משלטון של הליכוד או אף מהמשך ישיבה בממשלה משותפת של שיתוק לאומי.
חברים מבטאים אכזבה מתפקוד נציגנו בממשלה: יש שמאוכזבים מן הטפול בבעיות ההתיישבות והכלכלה, נשמעת ביקורת קשה מן הטיפול בשאלת ההתקוממות בשטחים.
השאלה החשובה היום מהי האופציה הטובה ביותר מבין הקיימות.
חשוב לזכור שהחלשת המערך כיום, אף לטובת מפלגות שמתכוונות ללכת אתו לממשלה פרושה היום חיזוק שמיר. במצב האיזון הקיים היום, יתרון לליכוד יחזק את נטיית המפלגות הדתיות לתמוך בשמיר, נטייה הקיימת בלאו הכי. לרבים מאתנו ביקורת קשה, ואפילו סלידה מן הכפייה הדתית של המפלגות הדתיות וסחטנותן הפוליטית שלהן. בשעת מבחן זו חשוב שנשאל את עצמנו מהו האינטרס החיוני ביותר שעליו כדאי לשלם מחירים בשעה זו. לדעתי, מיצוי כל אופציה לשלום, הבטחת אופייה היהודי של המדינה הם הנושאים העיקריים, עליהם כדאי להתאחד הפעם.


*הקלידה יערה בן אור

לכתבות נוספות


תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

הארכיון והמוות / היידי עפרון

מבצע בוקר בפעוטון / ערה

שתי תמונות / היידי עפרון

עצי הברוש בדרך לבית הקברות / נורית וולף

ראי אדמה, כי היינו בזבזנים עד מאד / חנהל'ה פרנקל

האחד במאי / היידי עפרון

הסיפור מאחורי הסיפור / חנוש מורג

מה תגיד סבא ברונו? / נעה בוכהולץ

ארכיון

הצג עוד