עצי הברוש בדרך לבית הקברות / נורית וולף

ט’’ו בשבט 1980

מעשה שהיה כך היה:

עבדתי בנוי עם חיימקה ורדי.

 נורית וחיימקה על הדשא הגדול 

בט’’ו בשבט תכננו לנטוע ברושים בדרך לבית הקברות לצדי הכביש, 

הכנו את השטח, חפרנו בורות וליד כל בור שמנו עץ.

בשעה ארבע היו אמורים לבוא ילדי הגנים עם הוריהם לטעת את העצים, 

ברבע לארבע התחיל לרדת גשם, חיכינו וחיכינו ואף אחד לא בא מלבד שני ילדים,

ירון הבן שלי ויניב אופיר חבר של ירון מהכיתה.

כשהבנו שאף אחד לא מגיע, התחלנו לשתול ארבעתנו את העצים, ולבסוף סיימנו את כל השתילה בעצמנו בגשם.

רוב העצים עדיין עומדים זקופים עד היום.


לכתבות מעניינות בנושא טו בשבט ועצים - 

הנוי שלי - נורית וולף

לטו בשבט ולעץ ה"ידיד"... / אורנה ישראלי

טו בשבט חנהל'ה פרנקל

ערב ט"ו בשבט 1950 / סימה שרי

ט"ו בשבט תש"ב - 1952: הראשון בנקודה (1995)


תגובות

הוסף רשומת תגובה

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

הארכיון והמוות / היידי עפרון

הכל כלול / חנוש מורג

היו לילות / חנוש מורג

מי אני ומה שמי?

להוציא מהנפטלין / יובל דניאלי

"הפועל" גבעת חיים – שנים ראשונות / פינדה שפע

מה תגיד סבא ברונו? / נעה בוכהולץ

ארכיון

הצג עוד