"חורף בהיר בגבעת חיים איחוד" מי מכיר?!

הכל התחיל כש...
יום אחד, בחדר האוכל אריאל הרץ מגיע אלי ושולף קלטת אודיו (קסטה) ישנה:
"תראי, הקסטה הזו היא מהספרייה של ברונר. חבר אמר לי שיש בה מוזיקה איכותית."

כך חולפת לה תהילת עולם...
אם תשאלו ילדים של היום אם הם יודעים מה זו קסטה או מה זה תקליט, הם מן הסתם לא ידעו...
אצלנו בארכיון יש ארון אחד שיש בו קלטות אודיו (בלועזית קסטות), קלטות פשוטות כאלה שהיו פעם מכניסים לטייפריקורדר ושומעים. הקלטות האלה היו פעמים רבות מסתבכות בתוך המכשיר, ואז היו יוצאים מלא חוטים חומים, ארוכים, מבריקים, וזהו... הלכה הקסטה. עכשיו צריך לקנות קסטה חדשה או לדאוג שמישהו יקליט לך את המוזיקה האהובה עליך.
ואצלנו?
רוב הקלטות בארון שלנו אמורות להיות מתומללות...
אני אומרת "אמורות" כי אני לא יודעת בדיוק אם כולן מתומללות.
זה משהו שצריך לבדוק לעומק, וכמובן הכי טוב יהיה גם להמיר אותן...

יוצאים מהארון
כשחזרתי לארכיון פתחתי את ארון הקסטות שלנו.



בעולם הארכיונאות, אם אתה שומר חומר בפורמט שעבר זמנו, ואתה כבר לא יכול לשמוע אותו, הרי שהחומר הלך לאיבוד. לכן אנחנו מחזיקים שלושה טייפים בארכיון שלנו.


הכנסתי לטייפ את הקסטה שאריאל נתן לי והקשבתי מעט. לא היו בה מילים, רק מוזיקה.
חשבתי לעצמי שכדאי שחנוש תקשיב. מוזיקה זה לא הצד החזק שלי (מצטערת יש לי צדדים אחרים חזקים).
אבל בינתיים קצת הסתכלתי בקסטות והופ...
הלכתי למצוא את האתונות... ומצאתי קסטה מעניינת שעליה היה כתוב:
"חורף בהיר בגבעת חיים איחוד" יאיר רוזנבלום שר דודו זכאי מתוך תקליט שלו עם דורית ראובני.
מילים: ריק!
אבל במקום אחר היה כתוב יורם טהרלב.


... נשמע מעניין, תודו!

נו... חייבים לשמוע!
הכנסתי את הקלטת לתוך הטייפ הראשון - לא שמעתי כמעט כלום.
הכנסתי לטייפ השני -לא שמעתי בכלל.
הכנסתי לטייפ השלישי והנה השיר התנגן לו!
הללויה. מיד הקלטתי אותו בנייד שלי.

הנה המילים לפניכם:

חורף בהיר בגבעת חיים איחוד

עברתי במקרה בארבע
היה זה יום חורפי יפה.
הגר קראה לי מן החדר:
"אולי תרצה לשתות קפה?"
פרסה שטיח על הדשא
השמש עוד הייתה חמה
ועד שירתחו המים דיברנו, לא זוכר על מה,
ועל השביל עבר לו סטיוארט
אשר חזר מן האולפן
שאל אם הוא יכול לשבת
"תבוא חביבי, כמובן".
עברו שם גדעון וגם גדי
עוד בבגדי העבודה
זרקו אצטרובלים עלינו
והתיישבו גם הם, תודה,
וגם החברה של גדעון
הריחה איפה הוא נמצא
גם היא כורעת לידינו
וקצת על גדעון לחוצה.
וחנה'לה מן המקלחת בקול צועקת להגר:
"מקווה שאת זוכרת, רק כפית אחת סוכר"
ובאו ממשפחת רותם
שני גורי הלברדור
ונחום, דני וזהבה
ואת השאר כבר לא אזכור.
חמים בהיר יורד הערב
ברדיו שר הגבעתרון
אחד אחד קמים ללכת
וכבר גווע אור אחרון
כולם הלכו ועל הדשא
רק שני גורי הלברדור
מתגלגלים כפקעת צמר
בתוך החושך והאור
ולא היה הרבה בעצם
עד שהלכתי לישון
חשבתי כי שעה של אושר
עברה עלינו ככה סתם...


מתגלגלים...
בינתיים מצאתי גם את העטיפה של התקליט המדובר, קצת קשה לקרוא...



תמי הורוויץ קפצה לארכיון ושמעה את השיר שלא הכירה: "אולי זה בכלל ארנון כתב!?"



ממשיכים!
הגעתי ליפתח שביט מDSP עם הקסטה, ויפתח למרבה ההפתעה ידע בדיוק על מה אני מדברת.
אהה... התקליט של דודו זכאי. בטח יש לי אותו. דבורה הדר ביקשה אותו לפני שבוע.
עשה הוקוס פוקוס והעביר לי את השיר על הדיסק און קי.
אבל גם הוא לא ידע בדיוק במה מדובר. הוא אמר לי דברי עם גרשון שפע...

גרשון שפע, 2014, סידור עבודה, צילמה אפרת אשל 

שוב בחדר האוכל
בנתיים חזרתי לחדר האוכל, כי שם קורים הדברים האמיתיים...
תפסתי את גרשון שפע, זהבה צ'רבנקה, יוסי ברוך ואופיר הספר מהמאוחד בדיון סוער על ספורטאים מהאיחוד והמאוחד.
הפרעתי באמצע וחקרתי מעט על השיר.
אז ככה: 
גרשון אמר שאולי יורם טהרלב היה כאן בחזרה בבית וינה, ואולי יש בכלל קשר ליגור.
כשהסברתי לזהבה במה מדובר היא אמרה שהיא לא מכירה את השיר אבל באמת כשהם גרו בקוטג'ים עם עופרי בתור תינוקת, הם היו יושבים על הדשא עם השכנים - הגר גילה, משפחת רותם, ארנון לפיד, חנהל'ה ועוד. הם גרו שם בערך לפני 37 שנים. כלומר בערך בשנת 1977.

חזרה לארכיון
בארכיון חנוש אמרה שהיא שמעה משהו על השיר הזה פעם אבל לא יודעת מה:" אולי תפני לארנון?" (ארנון לפיד).
ימימה חשבה גם שאולי יש קשר ליגור כי הרי היו משפחות מיגור שבאו לגור בקיבוץ אחרי הפילוג. ויורם טהר לב אפילו כתב באחד השירים שלו על יעל בן ארצי שעברה מיגור לגבעת חיים איחוד (וברחה חזרה ליגור כי לא רצתה לגור באיחוד).

התעלומה נפתרה, לפחות חלקית
כשפניתי לארנון במייל הוא נזכר שיורם (טהרלב), סיפר לו שכתב שיר על בסיס רשימה פיוטית שלו, אבל שמעולם לא ראה ולא שמע אותו.
לאחר ששלחתי לו את המילים הוא הסביר שאכן השיר מבוסס על רשימה שלו שכתב ב"איגרת", בטאון איחוד הקבוצות והקיבוצים, לפני שנים רבות - על מפגש שגרתי שהתרחש ב"שיכון עולים" (שלימים הפכו לקוטג'ים), וכל המוזכרים היו שכנים שלו...
קוטג'ים 2013

זהו. התאהבתי בשיר. ומה איתכם?

שלכם, היידי
(תגובות ניתן לכתוב למטה היכן שכתוב: אין תגובות)

תגובות

  1. איזה כתבנית אלופה כמה נעים לקרוא אותך

    השבמחק
  2. אני ממשיך עם ה"קסטה " , בזמנו בתיה בקשה מתנה ליום ההולדת , והיות והיא מאד אהבה את גבי ברלין בשירי ארץ ישראל , קניתי לה קסטה עם כל השירים שהיא אוהבת .
    הנחנו את הקסטה על יד הטייפ שלנו (מערכת) והספקנו לשמוע אותה פעם אחת.
    כידוע לכם אנחנו גידלנו במשך שנתיים קופה ושמה "דמה" שהייתה מיועדת לעזרה לנכים , ואנחנו היינו צריכים להרגיל אותה לסביבה האנושית .
    היא הסתובבה חופשית על שדרת העצים ליד ביתנו כמובן בהשגחתנו .
    באופן כללי הייתה לנו בבית ספרייה גדולה עם מקום לקסטות , תקליטים וקלטות מכל הסוגים .
    בקר אחד בתיה רצתה לשמוע את ה"קסטה " של גבי ברלין , חיפשנו , וחיפשנו ולא מצאנו , ותהינו מי יכול היה לקחת אותה , או האם הלווינו למישהו .
    היה ידוע ש "דמה" אינה מתקרבת לכוננית היא מאד פחדה , חששה .
    אחר הצהריים בישיבה בחוץ , בגינה, על כוס קפה ו "ארוחת ארבע" , עם הילדים פתאום רואים את "דמה" משחקת עם "משהוא " על העץ , הייתה זו הקסטה של גבי ברלין שהוציאה בזריזות את סרט ההקלטה ופיזרה אותו לאורך העצים .
    הדבר המעניין בסיפור זה האינסטינקט שלה למה דווקא בחרה את הקלטת הזו , ולא קלטות אחרות שהיו בכוננית .
    בתיה הייתה כמו אמא מטפלת , עם סדר יום ברור כולל מקלחת ולימוד משחקים .
    כמובן שכל המשפחה השתתפה בפרויקט והיו לנו הרבה רגעים של נחת , וזיכרונות מרתקים.
    כתב : אשר ישראל

    השבמחק
  3. להלוות? קסטה? אולי להשאיל? מה שנקרא: אלמנטארי, ווטסון...

    השבמחק

הוסף רשומת תגובה

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

הארכיון והמוות / היידי עפרון

הכל כלול / חנוש מורג

עצי הברוש בדרך לבית הקברות / נורית וולף

היו לילות / חנוש מורג

להוציא מהנפטלין / יובל דניאלי

מי אני ומה שמי?

"הפועל" גבעת חיים – שנים ראשונות / פינדה שפע

מה תגיד סבא ברונו? / נעה בוכהולץ

ארכיון

הצג עוד