על חדר המוות ועל הנקודה / רבקה חן

אחת מהמטרות שלנו בארכיון זה גם לשחזר ולהסביר ביטויים שכבר חלפו מהעולם.
חנוש אמרה לי שרוב הביטויים הם בכלל מקורם בקיבוץ המאוחד.
הנה לפניכם ביטוי שלפי רבקה חן התגבש כאן בקיבוץ במטבח חדר האוכל.

חדר המוות
בחדר המוות במטבח היו מרכזים את הכלים הגדולים והמלוכלכים והיו רוחצים עם סבון בידיים. בדרך כלל זו היתה עבודה של בחורים כי הכלים היו גדולים מאד והיה צריך להעבירם ממקום למקום.
זה היה "מוות" לעבוד שם כי הכלים היו מטונפים, הריצפה היתה שלולית אחת גדולה, ובקיץ מיותר לציין שלא היה מזגן...
הרחצה טינפה את כל הבגדים של הרוחץ.

בחדר המוות עם סינור שעוונית

מונח נוסף חשוב מההיסטוריה:

הנקודה
ככה קראנו לפני הפילוג לקיבוץ החדש המתוכנן ואחר כך הנבנה. לא ידוע מי התחיל עם המונח.
בשלבים מאד ראשונים אספה את הילדים מרכזת החינוך החדשה של האיחוד - חנה נבון, ואמרה שעכשיו לקראת המעבר לנקודה אנחנו צריכים לדאוג שהיא תהיה יפה: לא זורקים אשפה, גם לא קליפות של תפוזים (הממתק היחידי שהיה לנו חופשי). אנחנו עמדנו במשימה... יענקלה הורוויץ לפני שהיה מזכיר היה נוהג בשנים מאוחרות יותר, כשעבר בקיבוץ, לאסוף "לכלוך" ולזרוק לפח.
על יד בית הקפה של היום, אחת הכיתות בשנת הבר מצווה שחזרה את הנקודה (הובילה אפרת-פתי ידיד). היתה שם בודק'ה (מעין מכולה), חדר אוכל, שירותים, מכבסה ומחסן. גם את הוובל העבירו לשם. הוובל הוא צריף מעץ ששימש למגורים שלמעשה היה ארגז שבו ארזו העולים החדשים את הציוד שלהם כשבאו לקיבוץ.

בשל כך רבים קוראים למתחם היד השניה ה"נקודה".

במתחם היד השניה, בקיר בית הקפה יש ציור מתקלף שאלעד שפע (שעזרי נתיב הביא אותו) צייר על בסיס ציור שהיה שם קודם.

ואם אתם רוצים להציץ קצת במונחים של גבעת חיים הנה לפניכם:

מילים של פעם, גבעת חיים